עבירה גוררת עבירה

שמואל שנהר 

  עבירה גוררת עבירה. מה שמתחיל בגזל קרקעות כביכול לצורך גדר הביטחון נגמר בהפרת הצווים של בג"ץ ובירי על חפים מפשע. לפני מספר ימים נהרג ילד פלסטיני, בן עשר, מירי של חיילי משמר הגבול בנעלין. לפני כשבוע , באותו כפר, אל מול מצלמות, ירה חייל כדור גומי בפלשתיני כפות, שעל עיניו הונחה סחבה ופגע ברגלו. החייל טען שירה בהוראת המג"ד שלו. המג"ד הכחיש זאת, אך בבדיקת פוליגרף הסתבר שאין הוא דובר אמת.
אלה אינן התקריות הראשונות באזור. זה מספר שנים נערכות הפגנות בלתי פוסקות של אנשי שמאל מן הארץ ומחו"ל, ושל פלשתינים תושבי האזור, נגד גדר הביטחון ובעיקר נגד תוואי הגדר. ההפגנות וההתנגשויות עם חיילי צה"ל זוכות לכיסוי תקשורתי רחב בחו"ל, אולם בארץ, ערוצי הטלביזיה די מתעלמים מן הנושא.
ומדוע מסתבך צה"ל באירועים האלה? משום שהוא מנסה להגן על דבר שלא ניתן להגן עליו. אין מדובר בהגנה על תוואי גדר, שנפרש מטעמי ביטחון. מדובר על תוואי שנמתח, כדי להרחיב התנחלויות וכדי לאפשר לקבלנים, כמו בועז יונה להרוויח מיליונים. בבילעין נגזלו אדמות הכפר, כדי לבנות שיכונים לציבור החרדי של מודיעין עילית, מעבר לקו הירוק ובנעלין נגזלו אדמות הכפר, כדי לבנות בית קברות למודיעין עילית ולחשמונאים ובצופין הרחיקו את תוואי הגדר 4 ק"מ מכוכב יאיר וצור יגאל, כדי להרחיק את סכנת ירי מנשק קל על תושביהן, כאשר ניתן לבנות חומה שתמנע ירי כזה סמוך לישובים אלה. ראשי מועצות וקבלנים דוחפים את המדינה להרחיק את תוואי הגדר מזרחה, ללא כל התחשבות בזכויות אלמנטריות של בעלי הקרקעות, והעיקר ללא כל הצדקה ביטחונית.
בג"ץ קבע מספר פעמים שיש מקום לגדר הביטחון, וזו גם דעתו של כותב שורות אלה. תוואי הגדר צריך להתחשב בזכויותיהם של בעלי הקרקע ועליו להימתח אך ורק על פי צרכי הביטחון. אולם משרד הביטחון מצפצף על החלטות בג"ץ, נכנע ללחציהם של בעלי האינטרס ומנסה להגן, הן בבג"ץ והן מול המפגינים בשטח, על תוואי שאין לו ולביטחון כל קשר, והתוצאה היא הסתבכות , הולכת וגדלה, עם מפגינים מן הארץ ומחו"ל, הסתבכות עם עיתונות בין לאומית,ובעיקר הסתבכות במעשים שלא ייעשו של פגיעה בילדים ובמפגינים כפותים. ובנוסף להם גם הסתבכות בשקרים של חיילים ובעיקר של קצינים.
החמור מכל, ומה שהופך את הנושא למבחן של הדמוקרטיה הישראלית היא אי ביצוע החלטות בג"ץ על ידי מערכת הביטחון. בספטמבר 2007 פסק בית המשפט העליון, כי יש להזיז את תוואי הגדר באזור בילעין ולהחזיר על ידי כך כ-1000 דונם, מתוך 2000 שהופקעו, לתושבי הכפר. עד היום החלטת בג"צ לא בוצעה, ותושבי הכפר נאלצו לעתור שוב לבג"ץ בעילה של בזיון בית המשפט.
וכך עבירה גוררת עבירה: הפקעת קרקע שלא לצרכי ביטחון מובילה להפגנות, הפגנות מושכות אליהן תקשורת המציגה את ישראל באור שלילי ביותר. תקשורת, בעיקר בין לאומית מביאה ציבור גדול יותר להפגנות, שנעשות יותר ויותר אלימות. ההפגנות מביאות לעימות עם חיילי צה"ל ועימות תמיד מסתיים בירי של כדורי גומי, או אש חיה, על המפגינים וכמו תמיד נפגעים גם ילדים והפגיעה בילדים או בפלשתינים כפותים, מוביליה לשקרים של מפקדים בצה"ל – הכול תוך אי ציות לצווי בג"ץ. ככה זה שיש חטא קדמון של גזל, שלא לצרכי ביטחון.