הסובלנות הירושלמית של פעם הולכת ונעלמת

ראיין : ברוך מאירי 

  עוזי ברעם. דמות ירושלמית מובהקת המתגורר כיום ב... תל-אביב. בדיוק כפי שעשו רבים וטובים מהתושבים החילוניים של בירתנו המתחרדת לטובת "העיר ללא הפסקה".
הלכתי לעוזי ברעם, אחת הדמויות הפוליטיות הבולטות בעשורים האחרונים, אשר החליט – יש לומר במפתיע – לנטוש לא רק את העיר ירושלים בה נולד, אלא גם את הפוליטיקה, אשר הייתה במשך שנים רבות חלק בלתי נפרד ממנו. ברעם אף התמודד על תפקיד ראשות מפלגת העבודה ולא זכה.
במשך 24 שנים כיהן עוזי ברעם כחבר כנסת, כמזכ"ל מפלגת העבודה, כשר התיירות וכשר הפנים (למשך ארבעה חודשים בלבד...). בשנת 1999 הפר אהוד ברק את הבטחתו לברעם ולא צרפו לממשלה שהקים. כתחליף הציע ברק לברעם להיות שגריר באחת הארצות שיבחר. ברעם כמובן סירב. כעבור שנתיים, כלומר בשנת 2001, פרש עוזי ברעם, 71, מהחיים הפוליטיים.
כמי שבקיא, לפני ולפנים, בפוליטיקה הישראלית בכלל והמקומית בפרט, נאות עוזי ברעם להעניק ראיון לנ.צ. לדמוקרטיה, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו ב-11 לחודש זה (נובמבר).


- איזו חשיבות יש לבחירות לרשויות המקומיות ? הרי בסופו של דבר הכול מוכתב להן על-ידי משרדי הממשלה השונים ?

"עדיין יש לראשי הרשויות תפקיד חשוב מאוד. אם אתה מסתכל על המפה המונציפאלית אתה תראה ראשי רשויות רבים, גם במקומות גדולים וגם במקומות קטנים, שהודות ליכולתם וכישרונם זכה יישובם להצלחה גדולה. דוגמאות לא חסרות: צבי צילקר באשדוד, מוטי ששון בחולון וסימון אלפסי, ראש המועצה המקומית יקנעם שהפך את יישובו לעיר של הייטק.
"אמת, הרשות המקומית עדיין תלויה מאוד במשרדי הממשלה השונים. אבל עדיין קיים מרחב תמרון לא קטן, לראשי הרשויות. לכן, התלות בממשלה אינה מורידה בחשיבותן של הבחירות לרשויות המקומיות".

 
- כשר הפנים, אמנם לתקופה קצרה, מה היו הבעיות המרכזיות בהן נתקלת, בכל הקשור לרשויות המקומיות ?

"הדלדול הרציני בתקציבי הפיתוח הוא אחד מהבעיות הקשות של הרשויות המקומיות. תוסיף לכך גם את אי השמירה, של ראשי הרשויות, על עקרונות התקציב ובעיות קשות בתחום התכנון והבניה, שלעתים קרובות רשויות מקומיות עשו בתחום הזה שגיאות גדולות.
"במקביל, מצער לומר זאת, נוכחתי לראות ולדעת שבמספר מקומות כיהנו ראשי ערים שלא היו כשרים לתפקידם. לכן החלטתי בזמנו להקים ועדה קרואה לעיר בני ברק ולא הייתי רחוק מלמנות ועדות דומות גם לערים באר שבע ועכו".

 
- אלו שינויים התכוונת לבצע ברשויות המקומיות, ולדעתך צריך לבצעם גם היום ?

"בגלל אילוצים פוליטיים נכשלים כל שרי הפנים בתכניתם לאחד רשויות. אני התכוונתי לעסוק בכך ולנסות לקבל לשם כך גיבוי פוליטי. הרי אנו יודעים, שישנן ערים שיש ביניהן רציפות טריטוריאלית. מדוע, למשל, לא להפוך את ישובי הקריות לגוש אחד – מול העיר חיפה, ולא להסתפק בכך שרק חלק מהרשויות יסופחו לחיפה. קריית חיים לדוגמה.
"מדוע רמת גן וגבעתיים, שבהן אתה יכול ללכת ברחוב אשר חציו שייך לגבעתיים ואילו חציו השני ל... רמתן גן, לא יאוחדו לרשות מקומית אחת? הדבר היה מביא לא רק חיסכון בתקציב, אלא בהתייעלות ובשיפור השירותים הניתנים לתושב".

 
- ובאמת, מדוע לא מאחדים?

"רק סיבות פוליטיות מונעות את האיחוד. עשו זאת אמנם בישובים הערביים והדרוזים, ולצערי שם הדבר נכשל כליל. מדוע? כי הישובים הללו מונהגים על-ידי חמולות כיתתיות. עד היום תושבי עוספייה ודליאת אל-כרמל אינם משלימים עם העובדה, שיש להם רשות מונציפאלית אחת.
"אם בכל זאת רוצים לבצע איחוד רשויות, חייב הדבר להיעשות בשכל רב ובטוב טעם.
"במקביל גם חשבתי, כשר הפנים, יהיה זה נכון לבטל את האינסטנציה של ועדה מקומית לתכנון ובנייה, ולהסתפק בוועדה מחוזית, עם אפשרות לערער למועצה הארצית. הדבר הזה היה מאוד מפשט ומקצר את תהליכי הבירוקרטיה, ומעניק לאנשי ציבור, שבחלקם הם לא אנשים פוליטיים, להחליט בנושא תכנון ובנייה".


- האם אתה סבור, שיש מקום להגדיל את סמכויות ראש הרשות ?
 
"לא. לרשות רשות מקומית בישראל ישנן מספיק סמכויות. ראש רשות מקומית אצלנו הוא יותר חזק אפילו משר בממשלה, ביכולת שלו לנווט. הבחירות הישירות לראשי הרשויות העניקו עוצמה גדולה לראש הרשות. בחולון, לדוגמה, מוטי ששון ניהל את העיר תקופה ארוכה ללא קואליציה, והוא זכה דווקא לתמיכה גדולה מאוד מצד התושבים".