פוליטיקה קואליציונית היא תמצית מהותו של המשטר הדמוקרטי בישראל. פוליטיקה זו היא העיקרון המארגן של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל. היא הייתה קיימת גם לפני הקמת המדינה, במוסדות ההסתדרות הציונית וכן באסיפות הנבחרים בתקופת הישוב.
היא נובעת מכך, שאף מפלגה לא הצליחה לזכות ברוב מוחלט בבחירות ועל כן, כדי להרכיב ממשלה, שתזכה לאימון הכנסת, היה צורך בהקמת קואליציה של מספר סיעות בכנסת. בשל מבנה זה נעשו תמיד פשרות, לעיתים מלוות בהסכמים סודיים וגלויים, ב"קניות" שותפים ובשל כך נאלץ תמיד ראש הממשלה להקדיש חלק ניכר מזמנו ל"תחזוק" הקואליציה.
יש סבורים כי המבנה הקואליציוני הוא הגורם לחוסר יכולת לשלוט (חוסר "משילות") ולאי קבלת החלטות, ויש סבורים כי דווקא המבנה הקואליציוני יוצר בישראל איזון כוחות רצוי.
