לחוקק תכנית חומש חדשה להפחתת נטל המסים

ד"ר ירון זליכה 

משתני מאקרו

א. המחירים – במהלך השנה האחרונה הלך וגדל קצב האינפלציה במשק, עד שחצה לראשונה את יעד האינפלציה הרשמי. זאת, על אף חולשת הדולר האמריקני, שקיזזה לא מעט מהמדדים השוטפים. לפיכך, חשוב להסיט חלק ניכר מהפחתות המסים הבאות (כמתואר להלן) לתחום המסים העקיפים המשפיעים ישירות על המחירים במשק ובאמצעותם גם על הריביות (הנומינליות).
ב. המיסוי – יש לחוקק תכנית חומש חדשה להפחתת נטל המס, בהמשך לתוכנית שחוקקנו בזמנו במחצית 2005 המתקרבת לסיומה, ובמתכונת דומה לה. במילים אחרות, תוכנית המשקיעה כמחצית מהגידול הצפוי בהכנסות המדינה השוטפות ממיסוי בהנחת צמיחה צנועה יחסית, שהם כ-4 מיליארד שקלים בשנה (סה"כ כ- 20 מיליארד לאורך החומש). במסגרת זו יש להפחית לאלתר, במהלך אחד, את המע"מ ל- 14% (מ- 15.5% כשיעורו היום) ולהמשיך לאורך החומש להפחיתו עד ל- 12% (סה"כ כ- 10 מיליארד שקלים). ביתרת הסכום יש להמשיך את הפחתת מס החברות עד ל-20% (משיעור של 25% בסוף תוכנית החומש הנוכחית, הפחתה המהווה כ- 4 מיליארד שקלים נוספים) וביתרת 6 מיליארד השקלים להפחית את שיעור המיסוי המוטל היום באמצעות הביטוח הלאומי על העסקת עובדים.
ג. הריביות – האטת הצמיחה הצפויה החלה להשפיע לבדה לטובת שינוי מגמת הריביות, שעלו משמעותית בשנה הקודמת (בעיקר הריביות הנומינליות הארוכות). השפעת הפחתות המע"מ על המחירים, כמו גם המשך שמירת תקציב מאוזן, יסייעו לביסוס מגמה מחודשת של ריביות יורדות.
ד. עבודה – אחד מגורמי הייצור החשובים בכל משק, ובוודאי במשק הישראלי הסובל משיעור השתתפות נמוך במיוחד בכוח העבודה (הגם ששיעור ההשתתפות החל לעלות בעקבות התוכנית הכלכלית של מרץ 2003). עם זאת, המדיניות שהנהיגו ממשלות ישראל השונות עד מרץ 2003 הזניחו את העבודה על מזבח בעלי ההון והתעשייה. על מנת לעודד את המשך הגידול בשיעורי ההשתתפות במשק, החיוניים להמשך הצמיחה המהירה בו, יש לבצע מהלך משולב שתחילתו בהפחתה האמורה בשיעורי המיסוי על העסקת עובדים, דרך האצת ישומו של המהלך שיזם אגף החשב הכללי בתקופת כהונתי לאכיפת חוקי העבודה במשק (על רקע שיעור ההפרות הגבוה של זכויות עובדים בישראל) וחידוש המאמצים, שנפסקו, להקטנת מספר העובדים הזרים במשק (לרבות בענפי ההסעדה, הסיעוד, החקלאות והבנייה) וכלה בהעלאה נוספת ומיידית של שכר המינימום לרמה של 4,200 שקלים (ללא כל ניסיון התחמקות ממשלתי בדמות פריסת ההעלאה).
כל אלה יביאו להצטרפותם מחדש של מאות אלפי עובדים ישראלים חדשים בשנים הקרובות שיסייעו הן להמשך הרחבתה של הצריכה הפרטית במשק (מנוע יצור מקומות העבודה החזק ביותר הפועל בעיקר בענפי המסחר והשירותים בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה יחסית), והן לבלימת מגמת עליית השכר במשק של עובדים ברמות הביניים.
ה. פריון – על אף רמתו הטכנולוגית הגבוהה של המשק הישראלי ככלל אין הפריון בו מהגבוהים במערב. ברקע לכך מגוון רחב של סיבות, ובהן רמת הביורוקרטיה הממשלתית הגבוהה, רמת התחרותיות הנמוכה ורמת ההשקעה הפרטית הנמוכה, בפרט בענפים המסורתיים.

משתני מיקרו
ככלל, יצוין, כי על הממשלה לסרוק באופן שיטתי את מכלול שרשראות הייצור של המשק בסחורות ושירותים, ולאבחן את הכשלים (תחרותיים, ביורוקראטיים, תקציביים, מיסויים ואחרים) המייצרים עלויות מיותרות לאורכן (לרבות עלויות בזמן – Time to market). מפאת קוצרה של היריעה לא ניתן יהיה להציג את מכלול התכנית הדרושה ולכן נסתפק במספר דוגמאות מתוכה:

א. פיננסים – התחרותיות המוגבלת והריכוזיות במערכת הבנקאות באה לידי חסם צמיחה חמור במיוחד במגזר העסקים הקטנים (כמו גם במגזר משקי הבית), המהווים את מנוע ייצור מקומות העבודה והתוצר הגדול בכל משק מערבי.
על רקע זה מוצע ליישם שלוש רפורמות בו זמנית: הפיכת בנק הדואר לבנק קמעונאי, בשיתוף עם אחד הגורמים הפיננסים הפרטיים (תוכנית עבודה מפורטת הוכנה בשנת 2006 על ידי וועדה בין משרדית בראשה עמדתי); חיוב חברות כרטיסי האשראי בסליקה צולבת, באופן שייצור תחרות אמיתית בשוק ויאפשר כניסת מתחרים חדשים ופיתוח אשראי חוץ בנקאי (הצעת חקיקה מלאה שמעגנת את הרפורמה הכינה וועדה בין משרדית אחרת בראשותי בשנת 2007); חיוב בנק ישראל לאפשר כניסת בנקים אינטרנטיים שיאפשרו תחרות מהירה וזולה במערכת המקומית.
ב. תעבורה ימית ואווירית – נמלי הים והאוויר של ישראל נתונים בידי שני מונופולים בלתי יעילים, המשיתים עלויות כבדות על היבוא, היצוא וכניסת תיירים לישראל, הן בכסף והן בזמן. על רקע זה מוצע להחכיר לאלתר בשיטת ה- BOT את נמלי אילת, היובל (חלק מנמל אשדוד), טרמינל 2 בנתב"ג ושדה התעופה בחיפה. שיטת ה- BOT הצליחה בשנים האחרונות לחולל מהפכה של ממש בתשתיות התחבורתיות בישראל, והיא מיושמת בהצלחה רבה במספר מדינות בעולם כאמצעי להגברת היעילות והתחרותיות בנמלי הים והאוויר. בה בעת, על הממשלה ליישם לאלתר את רפורמת השמיים הפתוחים באופן מלא וגורף, לרבות בהסכמי התעופה הבינלאומיים שלה עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות (להבדיל מהצהרות הסרק שמרבה הממשלה להפריח בשנים האחרונות שמאחוריהן לא היה הרבה מעש).
ג. תקשורת – אחד מגורמי הייצור החשובים, הסובל בשנים האחרונות מתחרותיות לקויה בשני ענפים מרכזיים – שוק הסלולאר ושוק הפרסום הטלוויזיוני. על רקע זה מוצע ליישם את רפורמת המפעילים המלאכותיים (MVNO) שיושמה בהצלחה במספר מדינות, וחייבה את ענקי הסלולאר המקומיים להחכיר חלקים ברשתותיהם למתחרים חדשים. עוד מוצע לאפשר לרשות השידור להתחרות באופן מלא בערוצי השידור המסחריים במכירת זמן פרסום ולהקטין בהתאמה את אגרת רשות השידור.
ד. נדל"ן – המדינה שולטת על 97% מהמשאב הלאומי ומנהלת אותו בחוסר יעילות משווע, הגורם להאמרת מחירי הדיור (לרבות לעסקים), לבזבוז משאבים יקרים ולפרצות חמורות במינהל התקין. על רקע זה מוצע ליישם רפורמה בשיטת הניהול של מינהל מקרקעי ישראל תוך החלפת מערך הניהול הקיים במינהל כולו במנהלים בכירים מהמגזר העסקי (ולא פקידים כושלים או פוליטיקאים מדרג בינוני). ללא החדרת נורמות ניהול עסקיות באמצעות גווארדיה חדשה ורעננה של מנהלים ימשיך המינהל לדשדש במי האפסיים שבו הוא שורה כבר שנים רבות.
ה. הליכי פתיחת עסק – יש להקים רשות חדשה שתהווה ONE STOP SHOP לרישוי אל מול כלל משרדי הממשלה (פנים, ביטחון, כיבוי, איכות סביבה וכו'), שתאחד את הביורוקרטיות הכפולות ותימדד אך ורק במשך הזמן הדרוש להקמת עסק בישראל. בהזדמנות זו יש לסרוק את כל שורת האגרות הארוכה כאורך הגלות שמטילות הממשלה והרשויות המקומיות ולצמצמן באופן משמעותי (במסגרת החלק הנוגע למיסוי עקיף ברפורמת המס שתוארה בתמצית במאמר הקודם).
ו. חשמל ומים – גם גורמי ייצור חשובים אלה נשלטים כידוע על ידי מונופולים בלתי יעילים אשר יכולת הממשלה ליעלם בעצמה מוטלת בספק. על רקע זה מוצע להנפיק חלק ממניות חברת החשמל ומקורות (כמו גם רשות שדות התעופה, נמלי חיפה, אשדוד והתעשייה האווירית), למסחר בבורסה לני"ע ובכך להחדיר אליהן משמעת שוק. בה בעת, יש להגדיל את מקדם ההתייעלות השנתי הנדרש ממונופולים אלה אשר נקבע לפני שנים רבות וטרם הותאם למצב המשק הנוכחי.
ז. תשתיות חינוך – יש להרחיב את מהפכת ה- BOT שחולל אגף החשב הכללי בשנים האחרונות גם לתחום החינוך, למתן מענה ל- 5000 כיתות הלימוד החסרות במשק. על פי חישובים שנערכו בתקופתי בחשב הכללי יכולה השיטה לחסוך בין 10-20 אחוז מעלויות הקמת הכיתות הנוכחית ולהאיץ את משך הקמתן באופן ניכר.
ח. שחיתות – יש לחוקק לאלתר את הצעת החוק למלחמה בשחיתות שהניחו לאחרונה על שולחן הכנסת חברי הכנסת כחלון, פינס, גלאון ואלדד המתבססת על התוכנית המקיפה שגיבשתי לא מכבר. שחיתות היא מחסמי הצמיחה המרכזיים ובפרט בולמת עסקים קטנים שנעדרים נגישות למוקדי השחיתות השלטונית. לא בכדי קבע ארגון ה- OECD כי מלחמה בשחיתות היא חלק מרכזי באג'נדה שלו במסגרת המו"מ להצטרפות ישראל לארגון.
ט. תשתיות במגזר הערבי.

ישום מכלול הצעדים המאקרו והמיקרו כלכליים, שתוארו כאן רק בתמצית, יניחו תשתית איתנה לחידוש מנועי הצמיחה במשק ואף יאפשרו רמות צמיחה גבוהות יותר מאלו אליהן התרגלנו במחזור הצמיחה שהחל בשנת 2003. מנגד, מורכבותם של הצעדים שתוארו, קבוצות הלחץ (בעלי הון וועדי עובדים חזקים), שיאיימו על יישומם ויכולת הביצוע הנמוכה להחריד של הממשלה הנוכחית בכלל ושל קברניטיה, אולמרט ובראון בפרט, עלולים להשאיר את התכנית ליישום מאוחר על ידי ממשלה חדשה.