העיקר שאפשר לחסוך כסף
נתונים של מקבלי קצבאות ילדים בישראל

יצחק ספורטה
 

  לפני כשבוע פורסם רעיון שהועלה במשרד הרווחה, לפתוח חשבון חיסכון לילדים, בו יוכלו להשתמש בהגיעם לבגרות. הוצגו שתי תוכניות: אחת, לפיה ילדים יקבלו 50 שקל לחודש שיחסכו בשמם, והשנייה שכל ילד שנולד יקבל 3500 שקל לחשבון. אומדן ההוצאה הממשלתית לתוכנית השנייה הוא 180 מיליון שקל, בתחילה ל-50,000 ילדים עניים. לתוכנית יש מתנגדים רבים כולל השר ישי, הטוען שיש להעלות את קצבאות הילדים עכשיו, ושר האוצר שטוען שיש להשקיע בהרחבת ההשתתפות בכוח העבודה. העיקר שאפשר יהיה לחסוך כסף.

הדיון בקצבאות ילדים גרם לי לחפש פרסום שידון בנושא גם במימד ההשוואתי. לא הייתי צריך להתאמץ ומצאתי פרסום כזה: "מקבלי קצבאות ילדים 2006", שפורסם בספטמבר 2007. בדו"ח מצוינים גם השינויים בקצבאות ילדים לאורך השנים, עם קצבאות רק לעובדים, רק למשפחות עם יותר משלושה ילדים, קצבאות יוצאי צבא וכו'. מאז 1997 הפכו הקצבאות שוב לאוניברסליות, ללא מבחן הכנסה, בסכום שווה למשפחות על פי מספר הילדים בהן.

כך נכתב בדו"ח: "רמת הקצבה הממוצעת לילד משנת 2002 ירדה בכמחצית, ובשיעור ממוצע שנתי של כ- 16%, בהשוואה בינלאומית נראה שבמרבית מדינות אירופה משולמת קצבת ילדים אוניברסלית כבישראל, אך רמת הקצבאות ברוב המדינות גבוהה מזו הקיימת בארץ" .

כמה גבוהה? מעיון בטבלה מתברר שקצבת הילדים בישראל נמוכה לאין שיעור מהנהוג באירופה, שבהן אין מבחני הכנסה (רק בספרד, איטליה ופורטוגל יש מבחן כזה, בעוד שתי מדינות הקצבאות ניתנות רק לעובדים בלגיה ויון). לילד הראשון בישראל קצבת הילדים מהווה 0.12% מהתוצר במונחי שווי כוח קנייה. בגרמניה האחוז הוא 0.66%, בפינלנד 0.33% ובשבדיה 0.44%. כאשר בוחנים מה האחוז לילד החמישי מוצאים שבישראל הוא 0.28%, בגרמניה 0.70%, פינלנד 0.64% ובשבדיה 0.87%. יש לזכור על פי התוכנית הישראלית הקצבאות לילדים יהיו זהות בלי קשר למספר ילדים, כך שגם הילד החמישי יקבל 0.12%.

עם הנתונים האלה אין להתפלא ששיעור הילדים העניים בישראל גבוה גם הוא לאין שיעור לעומת מדינות אירופה השונות (בישראל 35.9% לעומת בסביבות 4% בשבדיה ופינלנד). אבל לפחות במשהו אנחנו מצליחים ברעיונות על חיסכון, בעצם אנחנו חוסכים על ילדינו ולא למענם.