האם ראש עירייה חייב להיות בעל כריזמה ?

יחיאל אמיתי 

  שלום ירושלמי, באחת הכתבות שלו בעיתון "מעריב", שם דגש על כך "שניר ברקת לא ממריא כיוון שהוא לא מצליח לספק את המיוחדות ואת הכריזמה שחייבות להיות לראש עיריית ירושלים" ומביא לדוגמא את טדי קולק ז"ל.
אפשר ולניר ברקת אין את הכריזמה הזו, כפי שכותב שלום ירושלמי,. אבל הוא מתעלם מהעובדה שניר ברקת הנחוש להגיע לכס ראש העיר מזה 5 שנים, מוכיח התמדה בלתי נלאית והוא נלחם ללא הפסק להגיע לתפקיד ראש העירייה וצבר ניסיון רב כחבר מועצת עירית ירושלים במשך 5 שנות היותו חבר מועצת העיר וזה לא הולך ברגל.

עם כריזמה וללא כריזמה, ראש עיר [או ליתר דיוק ראש העירייה] לא חייב שתהיה לו כריזמה. זה לא מזיק אם יש לו כריזמה, אולם לא הכריזמה קובעת אם הוא יכול או לא יכול לשמש כראש העירייה. הוא חייב להיות בראש ובראשונה איש ביצוע הנחוש לשרת את האוכלוסייה שבחרה בו [וגם את אלה שלא בחרו בו] ולדאוג לצרכים היום יומיים של העיר ושל תושביה. הוא חייב להיות אדם פרקטי ובעל ניסיון, היודע להפעיל מערכות שנותנות שירותים אלמנטריים לציבור הירושלמי.הוא חייב להבטיח כי תשלומי הארנונה ישולמו על ידי כל האוכלוסייה של ירושלים. הוא חייב לדאוג לניקיון העיר, לאספקה סדירה של מים, להבטיח כי מערכות הביוב יפעלו כשורה, לדאוג למערכת תחבורה תקינה שתאפשר לתושבי העיר להגיע בנוחות ובמהירות לכל יעדיהם בעיר. הוא חייב לדאוג לקיום ולהוספת מקומות חניה בעיר. הוא חייב להגדיל את התקציבים לנושאי התרבות בעיר. הוא חייב ליצור אירועים ציבוריים שימשכו תיירים מכלל העולם ומיתר ערי הארץ, לירושלים. הוא חייב להבטיח כי העיר תהיה יפה ולדאוג לגינון וליצירת גנים ופארקים. ובעיקר הוא חייב לדאוג ליצירת מקומות עבודה לצעירים ירושלים כדי למנוע עזיבתם מירושלים וכן לדאוג להגברת הבנייה הציבורית והבנייה הפרטית שתוכל לתת תשובה לצעירים המבקשים לקשור את גורלם עם העיר ירושלים.

אלה הם כמובן רק חלק מתפקידיו של ראש עירייה ואין לכך כל קשר אם יש לו כריזמה או אין לו כריזמה. אם הוא בעל דעות ימניות או שמאלניות. המועמד לראשות העירייה חייב לראות בתפקיד זה של ראש עיריית ירושלים את ייעודו בחיים ולא כקרש קפיצה בגמר הקדנציה לחזרה לפוליטיקה ולפעילות פוליטית כשר בממשלה.

מי שעונה היום לכל הקריטריונים שמאפיינים ראש עירייה, זה ללא כל ספק ניר ברקת, גם אם יש לו חזות של אדם צעיר וגם אם אין לו כריזמה. . הציבור הירושלמי צריך לשפוט אותו לפי מעשיו והישגיו המרשימים עד היום ולא לפי מראה פניו הצעירים, או אם הוא כריזמטי או לא. הוא חייב להיות ביצועיסט ובתור שכזה צריך לשפוט אותו וניר ברקת הוא ביצועיסט, כפי שהוכיח זאת בפעילותו המקצועית הפרטית, לפני שפנה למרוץ על תפקיד ראש העירייה..

כמובן שקיימת גם השאלה של "ירושלים השלמה" או חלוקתה, אם וכאשר נגיע למצב של הכרעה בקשר להקמת מדינה פלסטינית. . ראש עיריית ירושלים חייב ללא ספק להציג את עמדתו בנושא רגיש וכאוב זה. אולם אין צורך לומר כי מי שקובע בסופו של דבר את עמדת מדינת ישראל בנושא ומי שייקבע את עתידה של ירושלים, תהייה כמובן ממשלת ישראל ולא ראש העירייה. קולו חייב אמנם להישמע אך אין הוא קובע את המדיניות.

נושא נוסף חשוב וחיוני הוא הופעת ראש העירייה בפני פורומים בינלאומיים, שם הוא צריך להציג את מעמדה של ירושלים והבעייתיות של עיר מעורבת. הוא גם צריך להופיע בפני קהילות יהודיות בעולם כדי לבקש מהם סיוע כספי, כפי שעשה בשעתו טדי קולק ז"ל ואהוד אולמרט. לשם כך חייב ראש עיריית ירושלים להיות בעל יכולת דיבור ושליטה מלאה בשפה האנגלית ואין כל ספק כי לניר ברקת יש יכולות אלה.

ירושלים סובלת היום ממערכות תחבורה משובשות בצורה מחרידה, לא פרוש, בטח לא גאיידמק [אם יאפשרו לו לרוץ לעירייה] ואף לא ניר ברקת יכולים להחזיר היום למרכז העיר ירושלים את חיי המסחר שנהרסו בגלל בניית הרכבת הקלה, שתהליך הקמתה הולך ונמשך ואת סופה מי יישורנו.. חיי היום יום של הירושלמים ובעיקר של הסוחרים ובעלי החניות לאורך רחוב יפו נפגעו בצורה קשה מאד ושום כריזמה לא יכולה לפתור את הבעיות שקיימות היום במרכז העיר ירושלים.

צריך איש ביצוע שיימצא דרכים לשפר את המצב הנוכחי הקשה עד למאוד ולשקם את ירושלים. תנו לניר ברקת את ההזדמנות להוכיח כי גם אם אין לו כריזמה, יש לו ,אפוא, את כל התכונות האחרות שראש עירייה צריך שיהיו לו.

הבעיה האמיתית ביורושלים היא לא הכריזמה של ניר ברקת. הבעיה היא של הציבור הירושלמי החילוני שביום הבחירות לעירייה הוא מגלה אדישות בלתי מובנת ולא מגיע לקלפיות. בניגוד לציבור החרדי שנוהר בהמוניו, על פי הנחיית הרבנים, ובוחר את המועמד החרדי, שנבחר לבסוף, למרות שציבור זה מונה רק 30% מאוכלוסיות ירושלים.

"קום התנערה עם חילוני בירושלים". בואו בהמוניכם לקלפיות כדי למנוע מלהפוך את ירושלים ל"בני-ברק" שניה.