|
המנהל הקהילתי הוא ארגון חברתי, המאפשר לקבוצות אוכלוסייה שונות לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות בקהילה. הקמתו הינה פועל יוצא של צרכי הממסד ותביעת התושבים. בהיותו פועל בסביבה מורכבת ואי – ודאית המשתנה בתדירות, פועל המנהל הקהילתי לפי עקרונות יסוד ברורים ומתווה לעצמו יעדים ומטרות, החיוניים להוצאת תוכניותיו מן הכוח אל הפועל. מתוקף הגדרתו, אמון המנהל הקהילתי על אספקת שירות לכלל תושבי השכונה.
המנהל הקהילתי הינו הגוף השכונתי המוסמך, המייצג את כל ענייני השכונה מול העירייה. במסגרת מערכת היחסים המתקיימת ביניהם, קובעת העירייה את המסגרות התקציביות לפעילות המנהל הקהילתי, יחד עם המנהל הקהילתי עצמו.
בחלק לא מבוטל מהמנהלים הקהילתיים, מתקיים תהליך בחירות, המאפשר את השתתפות תושבי השכונה בהליך דמוקרטי, כמו גם מבטיח את ייצוגיותם באמצעות מנהיגים שקיבלו כוח לגיטימי ומנדט לפעול.
במהלך שני העשורים האחרונים, חלו במדינות רבות בעולם, ובכלל זה גם בישראל, שינויים מרחיקי לכת בכל הקשור ליחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.
במסגרת שינויים אלו, מוותר השלטון המקומי על חלק מתפקדיו, סמכויותיו, תקציבו ואחריותו הישירה, לטובת המנהל הקהילתי. באופן כללי, המנהל הקהילתי הוא הגוף המרכזי המאגד את המשאבים החומריים, החברתיים והפיזיים. בהיותו נדרש לפתח ראייה כוללנית של הצרכים השכונתיים, אחראי המנהל הקהילתי על עיצוב המדיניות השכונתית וקביעת סדרי העדיפויות לפיתוח השכונתי. באותה העת, עליו לספק מגוון שירותים, ביניהם שירותי חיברות (סוציאליזציה), שירותים קהילתיים ושירותים אורבניים.
עקרונות יסוד של המנהל הקהילתי
המנהל הקהילתי פועל בסביבה מורכבת ואי – ודאית המשתנה בתדירות. כפועל יוצא מכך, נוצר הצורך בהצגת עקרונות יסוד ברורים, המלווים את עבודתו וביניהם: היערכות לפיתוח המנהל הקהילתי ולהפעלתו; מעורבות המנהל הקהילתי באספקת השירותים העירוניים בקהילה ופיתוח דמוקרטיה השתתפותית בקהילה.
תפקידי המנהל הקהילתי
א. איתור צרכים שכונתיים ופיתוח תכניות שכונתיות.
ב. גיוס וניצול יעיל של משאבים.
ג. הפעלת שירותים שכונתיים והדגשת ייחודיות השכונה.
ד. שיפור איכות השירותים בשכונה ונגישותם לתושבים.
ה. ייצוג אינטרסים שכונתיים בפני הדרג העירוני והממשלתי.
אוכלוסיית היעד של המנהל הקהילתי כוללת את כל תושבי השכונה שבפניהם נפתחת הזדמנות להשתתפות ולמעורבות בתהליכים המתרחשים בקהילה. ביטוי פורמלי לכך ניתן גם בהנהגת תהליך בחירות דמוקרטיות בשכונה, בהן נבחרים נציגי התושבים להנהלה הציבורית, האחראית לקביעת המדיניות הכלל – שכונתית ולקביעת סדרי העדיפויות של יעדי המנהל הקהילתי.
עקרונות שיטת הבחירות של המנהל הקהילתי
תהליך הבחירות להנהלת המנהל הקהילתי, עונה על הצורך ביצירת תנאים להשתתפות התושבים בניהול חייהם. תהליך הבחירות פותח צוהר להשתתפותם בהליך דמוקרטי, כמו גם מבטיח את ייצוגיותם באמצעות מנהיגים שקיבלו כוח לגיטימי ומנדט לפעול.
בעוד שתהליכי בחירות למוסדות שלטון מרכזיים במדינה מעוגנים בחוק ומתקיימים במועדים קבועים וידועים מראש, הרי הבחירות בשכונות הן התנסות ראשונית, הן לקהילה והן לדרגים המקצועיים והפוליטיים. למרות שמנהלים קהילתיים קמו ופועלים במספר ערים בארץ, לא בכולם מתקיימות בחירות ובחלק ניכר מהם פועלות הנהלות שחבריהן מונו לתפקיד או התגייסו לכהן כחברי הנהלת הארגון, אך לא נבחרו בהליך בחירות מסודר.
עובדה זו בעייתית, כאשר מתגלעים חילוקי דעות בין קבוצות המייצגות אינטרסים שונים בשכונה ולא תמיד ברור את מי מייצגת ההנהלה
"מבחן העוצמה"
אחת הדילמות המרכזיות העומדות בפני המנהל הקהילתי היא כיצד לאזן בין הרצון לשרת את הקהילה על מרכיביה השונים, לבין ההכרח לשמור על חיוניות ויציבות ארגונית.
לפיכך, עוצמתו של המנהל הקהילתי תיבחן ביכולתו להשתחרר מכבלי הממסד והביורוקרטיה, כמו גם להגן על קיומו כארגון קהילתי שתפקידו לספק שירותים לכלל הקהילה, על כל רבדיה. בהקשר זה, על המנהל הקהילתי להיות קשוב לרחשי קהלי היעד אותם הוא אמור לשרת.
מכל הכתוב לעיל, משתמע כי על המנהל הקהילתי:
א. ליצור בקרב התושבים את התחושה שביכולתם להשפיע על אורח חייהם, בהתאם למטרותיהם ולדרישותיהם.
ב. לקיים תשתית ארגונית חזקה ויציבה של פעילים ומתנדבים, המשתתפים בפעילות הציבורית ומקדמים את ענייני התושבים.
ג. להביא לידי ביטוי את הכרעות הרוב לצד שמירה על זכויות המיעוט וכבודו.
ד. לפתח תהליכי חשיבה ותכנון לעיצוב שירותים קהילתיים – כמענה לצרכים משתנים.
ה. ליישב סכסוכים בדרכים ממוסדות של משא ומתן, בוררות, תיווך ופשרה.
ו. להבטיח את מעורבות הציבור בתהליך קבלת ההחלטות, באופן בו יובאו לידי ביטוי צרכי קהלי היעד השונים.
ז. לפתח תהליכי השתתפות ומעורבות במטרה להקטין את הניכור והקיטוב בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
המנהל הקהילתי הוא ארגון חברתי המיועד, בין היתר, להוביל לקידום הפיתוח הקהילתי והלכידות החברתית, כמו גם למיזוג של רובדי אוכלוסייה שונים בקהילה. כארגון הפועל בתוך הקהילה, הופך המנהל הקהילתי בשנים האחרונות למוקד פעילות לקבוצות תושבים באמצעות מתן שירותים מגוונים – חברתיים, כלכליים, תרבותיים, אורבניים ופיזיים.
בהיותו מאורגן כמוסד קהילתי, יש למנהל הקהילתי עמדה חשובה בקהילה. משימתו לשמש כזרז להתפתחות הקהילה, השכונה והעיר ולשמש כלי עזר אשר דרכו יוכלו התושבים, חברי הקהילה, להציג את בקשותיהם ולקבל מענה לצרכיהם.
|
בטעינה...
