- מה גרם לדעתך לנפילה הגדולה של ערוץ אחד ?
"ראשית לא מדובר בנפילה אלא בירידה מתמשכת. ערוץ אחד לא ייפול, כי לא מדובר כאן בעסק פרטי, אלא בשידור ציבורי. את המכה הכי גדולה ספג ערוץ אחד כאשר ביבי נתניהו, בהיותו שר האוצר החליט להפחית באופן הדרגתי את סכום האגרה בחמישים אחוזים, במשך חמש שנים.
"במקום כספי האגרה האוצר לא הזרים כסף חלופי לרשות השידור. החלטה זו גרמה להפסקת הזרמתם של מאות מיליוני שקלים לרשות השידור בכלל ולערוץ הראשון בפרט.
"אי הזרמת הכספים לערוץ הראשון גרמה לירידה עצומה במספר ההפקות ובאובדן של נכסים רבים: כמו שידורי ספורט חשובים, ובכללם משחקי הכדורסל של מכבי תל-אביב. שידורם של משחקי הספורט הללו כרוך ברכישת זכויות שידור, שעולות כסף רב. אל נשכח גם שבשנים האחרונות אושר הפעלה של רדיו אזורי, בכל הארץ, שגזל לא מעט מכספי הפרסום שהיו לקול ישראל".

 
- אבל במקביל דובר גם על התייעלות המערכת, כולל שיפורים בניהול הכושל...
 "אגיע לזה: אכן דובר על תוכנית ייעול, שכללה פיטוריהם – בין היתר מרצון – של מאות עובדים. עד היום תוכנית זו לא תורגמה לשפת המעשה. ואכן, העובדה שלערוץ הראשון אין שדרת ניהול מסודרת, הנמשכת עד היום, פוגעת גם היא בצורה קשה בטלביזיה הציבורית".

 
- פרט...
 "אביא לך דוגמה: עזבתי את תפקידי, כמנכ"ל ערוץ הראשון, באפריל 2000. מאז עזיבתי, במשך שנתיים וחצי היו רק ממלאי מקום. לאחר מכן נבחר לתפקיד מוטי עדן, בעל ניסיון ניהולי אפסי. הוא לא הצליח להוביל את ערוץ הראשון קדימה. ומאז שעזב, לפני יותר משנתיים, ממלאים את תפקיד המנכ"ל – רק מ"מ. בנוסף לכך, בכל השנים האחרונות לא היו מכרזים למנהלי חדשות ותכניות ומנהלי מחלקות.
"ברגע שאין לך שדרת ניהול מסודרת, אין לך למעשה מי שיתכנן ומי שיבצע, אין מי שיוביל – אלא חיים רק מהיום למחר. כאילו משחקים על זמן. דבר הפוגע בצורה קשה ביכולתה של הטלביזיה לחשוב קדימה".


השידור הציבורי

- במצב שאתה מתאר, האם יש הצדקה להמשך קיומו של השידור הציבורי ?
 "בהחלט כן. גם אתה וגם אני היינו בתחילת חודש שעבר בכנס העיתונאים באילת. שנינו שמענו את ראש הממשלה המיועד, ככל הנראה, בנימין נתניהו, שדיבר בזכות קיומו של השידור הציבורי. בעיקר לאור הדלות והאפסיות של החומרים שאנו רואים בשידורים המסחריים.
"לשם כך ראשית הערוץ הראשון חייב להתוות דרך: מה הוא רוצה מעצמו, איזו אלטרנטיבה הוא מביא לציבור. איזה סוג תכניות הוא רוצה לשדר. ברגע שהוא יקבע סדר יום ברור יהיה עליו ללכת בדרך זו, להביא לקהל תוכניות שהערוצים המסחריים בחיים לא יביאו. כרגע אין לו דרך ואין לו תוכניות, הן בגלל המצב הכספי הנוראי והן בגלל סימני השאלה הרבים סביב ביצוע תכנית ההתייעלות".

 
- חוסר שדרת ניהול; חוסר תכניות מעניינות; אין שידורי ספורט מעניינים ועוד. במצב הזה יש הצדקה לתשלום האגרה ?
 "בהחלט כן. הציבור יכול לומר מה שהוא רוצה. אבל בישראל גם קיים חוק המחלק את ההכנסות לערוצים השונים: הערוץ הראשון מכספי האגרה. הערוצים המסחריים, שתיים ועשר, מפרסומות ודמי מנוי. אם אנחנו רוצים ערוץ ציבורי, הציבור צריך לשלם.
"אגב, מדובר בתשלום סמלי בלבד: שקל אחד ליום. תחשוב כמה עולה לך עיתון. ובסופו של דבר לא כולם משלמים. יש ציבור רחב – האזרחים הוותיקים, נכים בדרגות שונות ועוד – אינם משלמים אגרה. ניתן לומר שרק מחצית הציבור נדרש לשלם את האגרה.
"תשלום אגרה נהוג ברוב ארצות מערב אירופה. הבי-בי-סי האנגלי יכול להגיש את תכניותיו הטובות רק הודות לאגרה שניגבת מהציבור. בלי תשלום אגרה אין לך שידור ציבורי. לבי-בי-סי יש תקציב פי מאתיים (!) מהטלביזיה הישראלית, לשעת שידור. אז מי שתוקף את ערוץ הראשון טוב יעשה גם אם ייקח נתון זה בחשבון".

 
- לא אחת האשימו את הערוץ הראשון בכלל, ואת עיתונאיו בפרט, על היותם "שפוטים" של הפוליטיקאים ?
"אני יכול לומר לך, בפה מלא, כמי שהיה מנהל הטלביזיה, הנחה זו מוטעית. פשוט, אין לה כל יסוד במציאות. אולי הפוליטיקאים סבורים, שהערוץ הראשון שפוט שלהם. הם, הפוליטיקאים, מנסים ליצור לערוץ הראשון תדמית של שפוט שלהם, במטרה להאדיר את שמם. להראות שהם 'גברים'. במגמה זו אתה יכול להבחין היטב בועדת הכספים של הכנסת, בפניה מובא תקציב רשות השידור לאישור. שם, חברי הכנסת, מפעילים שרירים אדירים"...

 
- זה עניין רק של תדמית...
"כן. וזה התחיל עוד בתקופת כהונתו של פסח גרופר המנוח, בשנות השבעים, כחבר כנסת, שהיה צועק למה אין מספיק סרטי 'קבויים'. והמשיך בדרישתו של ח"כ אמנון כהן, לערוץ מיוחד לבוכרים בטלביזיה ובקול ישראל. כלומר, כל עסקן פוליטי דואג לאינטרסים האישיים שלו, בא עם החבילה שלו מהבית וצועק...
"צריכים גם להבין: לפוליטיקאים אין כיום אותו כוח שהיה להם בעבר. כיום לא ניתן להסתיר דבר. אם כיום ערוץ הראשון לא ישדר תחקיר בשל שיקולים שונים, כעבור זמן מה ישודר התחקיר בערוצים המסחריים. ולהיפך. כך שריבוי כלי התקשורת גם גרם לכך, שלא ניתן יותר להסתיר דבר. הכול גלוי.
"בגדול ניתן לומר שבעיית רשות השידור היא בהיותה נתונה בסד של פקידי האוצר ושר האוצר. וכשהיא נמצאת בגרעון כספי כה גדול היא הופכת להיות תלויה בחסדי משרד האוצר".
 

כיצד לקרוא את ביבי

- אם כך כעיתונאי ותיק, אתה סבור שעיתונאי ישראל נהנים כיום מחופש עיתונות מוחלט ?
"בהחלט כן. בישראל קיים חופש עיתונות ענק. הרבה יותר מאשר בארצות אחרות. פרט, אולי, לצנזורה הצבאית. הטענה כאילו הערוצים המסחריים לא יפרסמו ידיעות שליליות אודות חברות מסחריות ובעלי הון המחזיקים במניותיהם, אינה קשורה בחופש העיתונות, אלא באינטרסים כלכליים. אם ערוץ שני, לדוגמה, לא יפרסם ידיעה הקשורה לאחת מחברות המסחריות, המחזיקות במניותיו, יעשה זאת למחרת הערוץ המתחרה. או הערוץ הראשון".

 
- ביבי נתניהו, כשר האוצר, החליט על הפחתת האגרה ולמעשה לגרום בהדרגה לסגירת רשות השידור. נתניהו, כמועמד לראשות הממשלה, דיבר בכנס העיתונאים באילת אחרת. כיצד אתה מסביר זאת ?
"אני לא יודע כיצד לקרוא נכון את ביבי. בשנת 1996, בהיותו ראש ממשלה, אחת החלטות הראשונות שלו הייתה להפריט את רשות השידור. מאוחר יותר בהיותו שר האוצר, החליט להפחית האגרה. עכשיו הוא לא מדבר בפירוש על חיזוק רשות השידור אלא על כך, שצריך לעשות הפקת תוכניות שיעניינו את הדור הצעיר. או הפקות שעוסקות בלבה של הציונות ומשדרים אוטוביוגרפיות על בן-גוריון, ז'בויטינסקי, בגין, הרצל ואחרים. הוא לא דיבר על כך שההפקות הללו ייעשו אך ורק בשידור הציבורי. אלא בכל ערוץ אפשרי. כמו ערוץ ההיסטוריה".

 
- מה צריך לעשות כדי ל"החיות" את ערוץ הראשון ?
"קודם כל צריך להפעיל את הרפורמה הזאת, התייעלות ופרישה מרצון, שעליה מדברים זה שנים רבות ובינתיים לא מקיימים אותה. צריך גם למנות שדרת ניהול מקצועית, שתקבע דרך, מתווה למה ששידור ציבורי צריך לעשות ולבצע לאו דווקא בתוך הבית. אלא בעקבות פרישתם של עובדים רבים, יש להעביר חלק ניכר מההפקות לחברות פרטיות. בדיוק כפי שעושים כיום בערוץ 10 ובערוץ 2. כך שרשות השידור תעסוק רק בתכניות חדשות, אקטואליה, ספורט ותוכניות אולפן".

 
- אם כך, השאלה האחרונה, ויש לומר המתבקשת: אתה מאמין בהמשך ובחשיבות השידור הציבורי ?
"בהחלט כן. אני גדלתי שם. 30 שנים מחיי השקעתי בערוץ הראשון. אני חייב לומר שהיו גם שנים טובות ויפות, ולא כל הזמן היו החיים בזבל. עשינו דברים גדולים וטובים. בערוץ הראשון ישנם עיתונאים ובמאים טובים. עשינו הפקות גדולות, כולל האירוויזיון ומשחקי ספורט רבים. ערוץ הראשון חייב לשדר תחרויות ספורט מרכזיים מפני שהספורט מחבר אליו קהלים מאוד גדולים. יכולנו לעשות זאת מאחר ויכולנו גם לגייס מבחוץ במאים טובים והפקות חוץ".