|
במהלך כל הראיון עם דב לאוטמן, ריחפה באוויר ההרגשה שאנו נמצאים ב... משרד החינוך. איש העסקים הוותיק, אשר החליט להותיר מאחוריו את כל עיסוקיו במפעלים השונים, לטובת "משהו אחר", לא חדל מלדבר על נושא החינוך.
בתום הראיון הממושך, שהתקיים בלשכתו המרווחת בתל-אביב, יצאנו באמונה שאכן ניתן לעשות שינויים בארץ ידועת המלחמות שלנו, בכל מה שנוגע לחינוך. מלת הקסם אצל דב לאוטמן היא עשייה. מניסיונו הרב למד לדעת, שאין להסתפק במלים. צריך לבסס את הישובים קריית שמונה בצפון וקריית מלאכי בדרום? קם לפני שנים רבות והקים בתוכם מפעלי טקסטיל. רבים ראו בו אז כאדם הוזה.
בתום הראיון יצאנו בתחושה מעורבת: הערכה בלתי מסויגת לאיש המוגבל כיום מבחינה פיזית, אך מנגד משרה בקרבך תחושה של גדלות רוח ואמונה, שבעתיד הלא רחוק – אכן יהיה טוב יותר בארץ הזאת.
*****
דב לאוטמן, יליד 1936, בהשכלתו בוגר הנדסת מכונות מ- MIT. בשנת 1975 הקים את מפעלי דלתא, הנחשבים לאחת מחמשת החברות המובילות בעולם בייצור הלבשה תחתונה. כיהן במשך כשבע שנים כנשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. הוענק לו "פרס ישראל" על "מפעל חיים", תארי "דר' כבוד" מטעם "הטכניון", ו"אביר אימפריית בריטניה" (OBE), מטעם מלכת אנגליה. דב לאוטמן הנו פילנתרופ ופעיל אקטיבית זה למעלה מעשור במגוון עמותות לקידום החינוך, ולקידום שוויון בין יהודים וערבים.
מחלת ניוון השרירים, בה לקה, אינה קוטעת את הפעלתנות של דב לאוטמן למען מטרות הללו, ואת חיוניותו הרבה.
*****
- מה גרם לך להיות מעין "פריק" למען החינוך בישראל?
"בכל הקריירה שלי, כאיש עסקים, הייתה לי מעורבות בנושאים ציבוריים. אף כי רצח יצחק רבין ז"ל גרם לי לשנות כיוון. הקמנו תנועה של צעירים 'דור שלום', שחבריה הגיעו למסקנה החד משמעית, שאם לא נפעל בקרב הנוער – לא נוכל להגיע לציבור הרחב. מהר מאוד גם הבנו, שעלינו לפעול במישור החינוכי".
- האם תוכל לספר לנו על פעולותיך בתחום החינוך?
"פעולה ראשונה הייתה הקמתה של תנועת צעירים נוספת, בשם 'אחריי', המכינה תלמידים שנפלטו מבתי הספר התיכוניים, להיקלט ביחידות קרביות בצה"ל, ולא ללכת במסלול הידוע מראש לתלמידים הללו: שקמיסטים או ש.ג. – עם כל הכבוד לשני התפקידים החשובים הללו.
"במשך הזמן הלכו והתרחבו פעולות תנועת 'אחריי': חברי התנועה החלו בהכנת תלמידים, בעיקר בקרב העדה האתיופית, לבגרויות. מדי שנה מכשירים חברי התנועה למעלה משלושת אלפים תלמידים בכל רחבי הארץ".
צעירים בוני עתיד
- האם מצוקת התלמידים הללו מצטמצמת אך ורק לנושא הבגרויות?
"אמת שלא. לכן החלטנו להקים גוף נוסף, או אם תרצו תנועה נוספת, בשם 'צעירים בוני עתיד', ובה חברים למעלה מ-700 צעירים מתחום ההיי-טק וגם פנסיונרים, אשר נטלו על עצמם לסייע לילדים במצוקה, כדי שיוכלו להגיע להישגים בבית הספר. בחירת התלמידים, אשר רובם ככולם נמנים על משפחות הנתונות במצוקה כלכלית קשה, נעשית בשיתוף פעולה מלא עם הנהלות בתי הספר".
- במה מתבטאת העזרה?
"המתנדבים מגיעים לבית הספר, אוכלים ארוחת צהריים עם התלמידים ונשארים איתם עוד כמה שעות טובות ללימודים. כל הפעולות הללו נעשות, כמובן בהתנדבות.
"כולנו עדים לפעולותיה של תנועת 'אל המעיין' של ש"ס, בעיקר בגני הילדים. לכן החלטנו להקים תנועה אולי קצת דומה, בשם 'חינוך ישראלי' הפועלת בעשרה גני ילדים בישובים שונים. מדובר בעמותה קטנה יחסית, אך עמותה העושה רבות".
פרישה מעסקים
- לפני שנה החלטת לפרוש מכל עיסוקיך הכלכליים. מדוע?
" מפני שראיתי את הסכנות הגדולות בדו-קיום בתוכנו. הפערים החברתיים, ההולכים וגדלים הם בעיניי הרבה יותר מסוכנים, מאשר הפצצה האיראנית או החמאס. תוסיפו לכך את הפערים ההולכים וגדלים, בין חילוניים לדתיים במדינה, בין המיעוט הערבי בתוכנו לבין הציבור היהודי, אזי תבינו עד כמה הסכנות הן גדולות. כאשר אתה מודד פערים אלה מול חינוך והשכלה – אתה יכול להבחין היטב במקביליות".
- מכאן החלטתך, שלא להסתפק במה שאנו מכנים "חינוך לדמוקרטיה השתתפותית", לא לסמוך יותר על מערכת החינוך הציבורית, אלא להגביר את פעילותך ופעילות חבריך בשטח?
" לצערי הרב מערכת החינוך הציבורית, היא מאוד מורכבת ולא נעשו בה שינויים בעשורים האחרונים. שרים ומנכ"לים מתחלפים לעתים קרובות. מאידך בתחום כל כך מורכב קשה לשפר, קשר לעשות שינויים – מבלי שיהיו לך תוכניות ארוכות טווח.
"אני גם יכול לקבוע בוודאות, שקיימת הפלייה בתחום החינוך, בין מה שניתן לילד בתל-אביב לילד באופקים, או כל ישוב אחר באזורי פיתוח. בתלמיד באופקים משקיעים מחצית הכסף שמשקיעים בתלמיד בתל-אביב. זאת מבלי לקחת בחשבון את העזרה הכלכלית האדירה שיכול הורה בתל-אביב לסייע לילדיו הן בחוגים והן במורים פרטיים".
- מה הפתרון?
"דברים לא משתנים במהירות. המצב שתיארתי גרם לנו להקים, בתחילת חודש יולי השנה, תנועה גדולה בשם "הכול חינוך". חבריה – בין היתר גם את הסופרים א.ב. יהושע ואלי עמיר, אנשי חינוך ואקדמיה –אנשים שנושא החינוך קרוב ללבם, שאיכפת להם. הקבוצה מונה, עד כה, כ-150 חברים. מנינו את הרב שי פירון, לשעבר חבר ועדת דברת, מנהל בית ספר דתי וראש ישיבה כמנכ"ל התנועה, ואני מכהן כיו"ר תנועה זו".
- עוד גוף ועוד תנועה...
"חברי תנועת 'תנועה הכול חינוך' הצהירו שלא ינוחו, לא ישקטו ולא יתפזרו עד אשר ממשלת ישראל לא תבטיח, רפורמה ארוכת טווח מעוגנת בחקיקה סדורה. עלינו לעשות הכול על מנת לחזור ולהיות בין העשירייה המובילה בעולם בהישגים בתחום המתמטיקה. בעבר היינו במקום הראשון ובשנים האחרונות, לא ייאמן, התדרדרנו עד למקום ה-42! לכן, שמנו לנו כמטרה להגיע לרמת ההישגים שהייתה במדינה לפני כשלושים שנה. כלומר, לשאוף לכך שנהיה שוב בעשירייה המובילה בעולם במקצוע המתמטיקה".
- האם אין הדבר נובע, בין היתר, בגלל רמת ניהול לקויה ורמת מורים, שאינה עונה לצרכים?
"בפירוש לא. במהלך פגישותיי עם מנהלים ומורים נתקלתי באנשים נפלאים. אנשים המוכנים לתרום מזמנם ומכישרונם. עלינו, כעם, מוטלת החובה להעניק להם את הכלים הדרושים. ייתכן ויש צורך לשנות דברים. קראתי בעיתונים שבמערכת לימודי המתמטיקה ישנם 20 ספרי לימוד שונים. זה לא הגיוני. יש צורך להקטין את מספר התלמידים בכתות, לבנות מערכת לימודים טובה יותר. התחלנו לפעול להעשרת הידע בקרב שלושת אלפים מנהלי בתי הספר. בשלב הזה קשה להגיע ל-150 אלף מורים, לכן התחלנו עם מנהלי בתי הספר"...
- האם אין כאן התערבות במערכת החינוך הציבורית? האם אין זה תפקידו של משרד החינוך, כגוף ממלכתי?
"התארגנות שלנו אינה חלופה לחינוך הממלכתי-ציבורי. כל מה שאנו עושים הוא, שמערכת החינוך הממלכתית תשתפר. בנושא הזה, בצורך לשפר, אין ויכוח. אנו מהווים מעין תוספת. או מאיץ. צריכים לדאוג לכך, שנושא החינוך יעמוד בראש כל התוכניות של המפלגות הרצות בבחירות. לשם כך אנו נפגשים עם ראשי כל המפלגות, מקיימים ישיבות בוועדת החינוך של הכנסת. עושים הכול על מנת שאותם אנשים, הקובעים מדיניות, יציבו את נושא החינוך בראש. אתה יכול להזרים כספים רבים לנושאים חשובים רבים אחרים, אבל עלינו להבין, שבלי חינוך זה לא ילך".
על קיפוח במדינה
- דיברת קודם על נושא הקיפוח של ישובי הפיתוח, ועל הפערים ההולכים וגדלים בין היהודים למיעוט הערבי. מה אתם עושים לשיפור הנושא?
"אנחנו הולכים לאמץ ישוב אחד, בדרום הארץ, אליו נפנה את כל העמותות שלנו, במטרה לפעול בצורה מרוכזת לשיפור והעלאת הרמה בחינוך. אנו מקווים שתוך מספר שנים נוכל לראות את התוצאות. אין לי ספק, ששיפור ברמת החינוך יקרין גם על נושאים אחרים בישוב הנבחר, ויעלה את קרנו. במקביל הקמנו עמותה בשם 'פותחים עתיד''' בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, הפועלת ב-15 בתי ספר ברחבי הארץ. חבריה הם מעין נאמני חינוך, הלוקחים תחת חסותם 15 תלמידים ומהווים להם מעין אח גדול.
"באשר למיעוט הערבי: הקמנו עמותה נוספת, בשם 'קו משווה', שתפקידה הוא לסייע לאקדמאים-ערבים למצוא מקום עבודה. מדי שנה מסיימים אלפי צעירים ערביים את לימודיהם באוניברסיטאות, חוזרים הביתה ואין להם עבודה. נוכחנו לדעת, שהבעיה אינה בעיה ביטחונית, כפי שניתן היה לחשוב, אלא בגלל דעות קדומות על יכולתו וכישוריו של הצעיר הערבי. את זה אנחנו הולכים לשנות. בין היתר על-ידי עריכת סדנאות, בהן ילמדו האקדמאים הערבים כיצד להתכונן לראיון וכיצד להתראיין".
דמוקרטיה השתתפותית
- אתה רואה בפעולות הללו את מה שאנו מכנים "דמוקרטיה השתתפותית בהתגלמותה"?
"כפי שנוכחתם לדעת אני מאוד פועל ודואג להתנדבות לפעולות למען הציבור. למשרד החינוך דרושים ארגונים, מהסוג שלנו, כדי לעודד פעילות ציבורית ולהגשים – הלכה למעשה – דמוקרטיה השתתפותית. עלינו להבין כי המילה "לתת" היא בראש וראשונה האדם נותן לעצמו, על-ידי ההתנדבות שהוא עושה למען הזולת. ואם הוא תורם לזולתו – עשינו את שלנו וגם הנדבן או הפעיל בעצמו נתרם.
"אבל אני רוצה להדגיש, שמבחינתי "דמוקרטיה השתתפותית" אין משמעותו שבכל דבר צריך לרוץ לשאול את העם. העם בחר את נציגיו לכנסת, שבחרו ממשלה מכהנת כחוק, וצריך לתת לה את הקרדיט לפעול. דמוקרטיה אין פרושה שכל אחד יעשה הטוב בעיניו".
- היכן, אם כן, אתה רואה את הבעיה?
"הבעיה היא בשיטת הבחירות הנהוגות בישראל. בימים אלה ראינו כיצד עשרות אלפי בני אדם בודדים, פחות מחמשים אלף, בחרו למעשה את ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. הפתרון? שינוי שיטת הממשל בישראל, שתעניק יותר כוח לציבור הרחב. אין לי ספק בדבר, שעל הכנסת הבאה לתת דעתה על כך".
הון ושלטון
- אנו רוצים לנצל ראיון זה לשאלה העדינה, בהיותך איש עסקים במשך עשרות שנים: מה דעתך על המעורבות ההון בשלטון?
"אני חושב שמאוד מאוד מגזימים בנושא הזה. אנחנו צריכים להבין, שלא ניתן לקיים מדינה בלי הון. בלי הון שהושקע על ידי אנשי עסקים פרטיים בקריית מלאכי, בקריית שמונה ועוד ישובים רבים אחרים הם לא היו קמים ושורדים. בלי הון לא יכולה להיות לך דמוקרטיה.
יחד עם זאת אסור לאפשר לבעלי הון להשפיע, באמצעות ההון, על פוליטיקאים. אסור גם לאפשר מצב הפוך, בו פוליטיקאים יוכלו לנצל אנשי הון לשיפור מעמדם האישי.
"אמת, ישנם כמה מקרים חריגים. אבל אין המקרים הללו מצביעים על הכלל".
תודה רבה !
|