סמכויותיו ותפקידיו של ראש עירייה
  סמכויותיו ותחומי פעילותו של ראש העירייה כפופים לשלטון המרכזי – משרד הפנים, או הממונה על המחוז. על ראש העיר לנווט, ולנהל את ענייני העיר ולהתאים את המדיניות העירונית לצרכים המקומיים ובהתאם להנחיות הגופים הממשלתיים.
במסגרת תפקידו, על ראש העיר להקפיד על ביצוע שוטף ותקין של מטלות העירייה כפי שנקבעו ע"י הנהלת ומועצת העיר, לתת שירותים חיוניים לתושבי העיר וליצור שיפור תמידי באיכות החיים בתחומים עליהם היא אחראית למען תושביה, איכות חיים המורכבת הן מתחושת ביטחון פיזית והן מטיפוח מורשת העבר – לקהילותיו הרבות, לעדותיה המגוונות ולמסורות השונות. כראש עירייה עבודתו מתפרסת על תחומים רבים, ביניהם פיתוח רציף של שכונות המגורים, אזורי תעשייה, מוסדות ציבור, שיפור קליטת העלייה והתשתיות, שמירה על הקיים ופיתוח מערכות החינוך על כל זרמיה ועוד.
המתמודדים כיום על כיסאו של ראש העירייה ברעננה, לדוגמה, במבחן הראשון, נדרשים עתה לפשפש היטב במעשיהם ולהחליט אם יש להם מה להודיע לציבור התושבים - לפני שהם מבקשים את אמונו. אחרת העירייה תתערער אם חדשות לבקרים יהיה עליה להתוודע להתנהגות מפוקפקת של ראש העירייה, המולידה חקירות ובירורים משפטיים וזה לבטח לא יקדם את העיר, נהפוך הוא.

 
התכונות הנדרשות לראש רשות מקומית
מעבר ליושרה ולניקיון כפיים הנדרש הפעם יותר מתמיד מהמועמדים לתפקיד ראש עירייה בישראל, דווקא בעת הזאת, לאור השערוריות הרבות שנחתו עלינו בשנים האחרונות, חשוב מאד ולא פחות מכך עניין היכולות והכישורים האישיים.
כאשר התושב העומד מאחרי הפרגוד בקלפי, וצריך לעשות את החשבון הכולל של ההתאמה לתפקיד לפני הטילו את הפתק לקלפי. צריך לדעת שהחלטה על הבחירה יש חשיבות רבה לכל תושב בעירו. הדבר משפיע על חיי היום יום, חינוך ילדיו, ביטחונם האישי של התושבים וילדיהם וחיי התרבות ועל איכות החיים שלו ושל בני ביתו.


ראש עירייה בישראל צריך להיות לפחות בעל 18 תכונות נוספות שאינן מפורטים בכללים הכתובים, אך בלעדיהן יקשה על כל מועמד לתפקיד לבצע את תפקידו לטובת הפרט והקהילה והן:

1. יכולת מנהיגות ויכולת ניהול וניווט של העיר בשעותיה הקשות והיפות.
2. אמינות, יושרה וניקיון כפיים ובריאות פיזית ונפשית כאחד.
3.יכולת של עמידה והתמודדות בלחצים ושאין לחץ הגדול מעל מידותיו.
4.יכולת לשנות, לקדם ולהוציא לפעל עניינים חשובים בעירו – בעל תבונה מוניציפאלית.
5. בעל ידע נרחב בתכנון עיר, חוקי האדריכלות הממשלתיים והמקומיים כפי שנקבעו ע"י ועדה לתכנון ובניין עיר. הבנה רחבה בתוכניות ת.ב.ע מקומיות ו.ת,מ,א ארציות, הבנה בתוכניות אב לתחבורה, לבנין עיר, לחינוך, ולתשתית, יכולת גבוהה בקביעת סדר קדימויות, ועמידה קפדנית במעקב ביצוע, לוחות זמנים ועוד.
6. יכולת למנף ולקדם עשייה מוניציפאלית, ולאו דווקא על חשבון כיסם של התושבים.
7. יכולת לשמר קואליציה עירונית חזקה ויציבה שלא נשענת על הסכמים הבאים על חשבון כיסו של הציבור, שבלעדיה לא ניתן לקיים ניהול עירייה תקין.
8. יכולת מניפולטיבית, כן, כי בלעדיה לא ניתן לשרוד כראש עירייה.
9. יכולת, ידע והבנה לעמוד בראש המערכת הכספית של הרשות והבנה עמוקה בתוכניות בלתי רגילות ויחידות המתנהלות כ"משק סגור".
10. יכולת וידע לניהול ובקרה של החברה העירונית וגופים ואגודות עירוניות.
11. יכולת של קשר ואינטראקציה בין ציבור עובדי העירייה וציבור התושבים.
12. יכולת לעורר אמפתיה ותחושה בסביבתם של בני ברית.
13. ניסיון בעבודה מוניציפאלית.
14.לא להונות את הבוחרים בהבטחות שלא ניתן לקיימן ובעל משמעת-עצמית גבוהה.
15. יכולת לאפשר סבר פנים ופתיחות לדלת פתוחה לכל אזרח בעיר בלשכתו ובאגפי הרשות, ומתן שירות ומענה מהיר לכל קריאה ומפגע, וחשוב מאד- הבקרה על ביצוע ההנחיות.
16. יכולת הסברה רהוטה לתושבים על פעולות העירייה, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, לצורך שיתופם במודעות לנעשה בעירם.
17, יכולת לגייס כספים לפיתוח ולרווחת העיר, בעל קשר וקשרים נרחבים לכך.
18. מאוהב בתפקיד, בעל רצון עז להגשים את המטרות שהציב לעצמו כדי להצליח.


לסיכום
אכן תפקיד ראש עירייה הוא קשה מנשוא. ונבחר הציבור מוצא עצמו ב"כוננות" גבוהה ומתמדת העשויה להיות מעיקה, מעייפת ושוחקת.
מעניין היה לעשות מחקר כדי לדעת מדוע רבים עטים על תפקידים קשים ובעייתיים ואפילו משקיעים ממיטב כספם כדי להיבחר לתפקידים כפויי טובה? (אמנם הם מקבלים שכר נאה, ולא מבוטל של כמה עשרות אלפי שקלים בחודש ורכב צמוד ונהג ועוד) אך בכל זאת חשוב לדעת.

חוקרים בתחום הפסיכולוגיה יכולים באמצעות מחקרים למצוא הסברים בתחומים מגוונים ובכללם תכונות אישיות של אנשים. מרתק יהיה לתת דגש על המניעים של הפעילים המתמודדים לראשות עירייה, ולנסות לאתר את הסיבות המיוחדות הגורמות לתושב, בעל משפחה לרוב, להפוך לפעיל ציבור המקדיש חלק משמעותי ומכובד מעתותיו לפעילות ציבורית מתסכלת. האם מדובר בריפוי בעיסוק? או שאולי זהו פורקן לעודפי אנרגיות שלא באות לידי ביטוי במסגרות אחרות? האם מדובר בצורה של רצון לקבלת הכרה או שמא רצון לביטוי עצמי וכוחניות? או סתם דאגה כנה לעתידה של עירו או לאיכות החיים והסביבה בה?