הגדלת אחוזי ההצבעה בבחירות הכלליות

גרשון אקשטיין 

  הבחירות לכנסת ה-18 כבר בפתח ומצב אחוזי ההצבעה הנמוכים בבחירות האחרונות מדאיג את רשויות הממשל והאזרחים כאחד, ונשאלת השאלה האם יש לחייב בחוק את ההצבעה, או שמא, להשאיר זאת כזכות והתוצאות תהינה אשר תהינה. וישנה גם הצעה לפתרון : "המקל והגזר".

רקע כללי
הבחירות לכנסת ישראל ה-18 הולכות וקרבות (חרף הלחימה בדרום) כאשר ב-10 לפברואר 2008 עם ישראל ילך פעם נוספת לקלפיות ויבחר את המפלגות לכנסת וכולנו כבר מצפים בקוצר רוח לתוצאות שיתפרסמו לאחר מכן.

שיעור ההשתתפות הנמוך בבחירות לרשויות המקומיות עורר דאגה במערכת הפוליטית ובקרב האזרחים. ואכן זו תופעה מדאיגה, המצביעה על בעיה של מימוש אחד מערכיה המרכזיים של הדמוקרטיה הקובעת השתתפות האזרחים בקביעת איוש הגופים שיקבלו החלטות הנוגעות להם. תופעה זו הובילה גורמים שונים להציע לפחות ארבעה הצעות חוק לחובת הצבעה בבחירות כלליות. במדינתנו ישנה מגמה רבת שנים של ירידה באחוזי ההצבעה, אשר הגיעה לשיאה בבחירות לכנסת ה- 17 כאשר רק 63.5% מאזרחי ישראל בעלי זכות הצבעה טרחו ללכת קלפי ולממש את זכותם ולהצביע. וזאת במדינה שרק בעשור הקודם היה בה אחוז הצבעה גבוה במיוחד - כ-80%. יש הרואים בירידה התלולה באחוז ההצבעה סכנה לדמוקרטיה. בפרט שמדינת ישראל הולכת בעתיד הקרוב לקבל החלטות מכריעות ושנויות במחלוקת החוצות את העם בנושאים של חיים ומוות וגבולותיה העתידיים של המדינה.
כך, למשל, לממשלה שתתבסס על רוב מתוך 50% הצבעה יהיה הרבה יותר קשה להגיע להסכם שלום או לפנות התנחלויות מאשר לממשלה שתתבסס על בחירות עם 85% הצבעה. ואכן יש חשיבות רבה לקבל תוצאה בבחירות למלא רצון הרוב הבוחר ולא למיעוטו.

ישנו ויכוח מה הם הגורמים המשפיעים על אחוז ההצבעה, וכיצד להעלותו. למרות מחקרים שנערכו בנושא, המומחים חלוקים על הסיבה לירידה באחוזי ההצבעה, והסיבות לכך מיוחסות למגוון של גורמים. כגון: כלכליים, דמוגראפיים, תרבותיים, טכנולוגיים ומוסדיים. אולם, לדעתי, בעיקרן הן:

א. חוסר שביעות רצון מהממשל בגין שחיתויות מצטברות, חוסר מעש או סיבה אחרת.
ב. אי אכפתיות מי יהיה בשלטון כי לא חשוב להם.
ג. צעד מחאה כנגד המערכת כולה.


בעולם הרחב קיימות מספר סנקציות אפשריות המוטלות על מפרי החובה להצביע לדוגמה, יתכן קושי בקבלה לעבודה בסקטור הציבורי וקשיים בקבלת דרכון, או רישיון נהיגה חדשים.

ומה אצלנו ?
בארצנו הקטנה כאמור אין חובת הצבעה ויותר מכך, נהוג בקביעת יום שבתון כללי במשק ביום הבחירות הכלליות, מתוך כוונה לעודד את הגעת המצביעים לקלפיות וכדי שלא יפסידו שעות או יום עבודה למימוש זכותם להצביע. ולמרות הטבה זו אחוזי ההצבעה הולכים ופוחתים. כשעלות יום שבתון בבחירות מוערך על ידי כלכלנים שונים בכ-700.000 שקלים.

לאור זאת החלו בכנסת להסיק מסקנות מאחוז ההצבעה הנמוך בבחירות האחרונות. והתגבשו כבר ארבעה הצעות חוק הקובעות, שרק מי שיביא למקום העבודה אישור מוועדת הקלפי שהצביע, יקבל שכר על יום החופש בבחירות.
ההצעות עלו לדיון במליאה לפני זמן לא רב אבל ללא הצבעה. זאת משום שוועדת השרים לחקיקה החליטה להתנגד להן - דבר שעלול היה לגרום לדחייתן שכן ההחלטה מחייבת את הקואליציה. כיום בתקופת הבחירות וודאי שלא עוסקים בכך.


בעד ונגד הטלת חובת הצבעה על אזרחי המדינה

נימוקים בעד חובת ההצבעה בבחירות:

א. מאחר ואי הצבעה מהווה סכנה לדמוקרטיה,יש לחייב בחוק את ההצבעה.
ב. יאפשר לקבל תוצאות אמיתיות של רב בעלי זכות הבחירה.
ג. ממחקרים השוואתיים בעולם עולה כי חובת הצבעה מגבירה את שיעור ההשתתפות בשיעור הנע בין 7-16 אחוזים.
ד. תאפשר הגדלת השתתפות האזרחים בקביעת איוש הגופים, שיקבלו החלטות הנוגעות להם.
ה. עלייה בשיעור ההצבעה עשויה לעורר השתתפות ועניין גדולים יותר בפעילויות פוליטיות נוספות.
ו. עלייה בשיעור ההצבעה עשויה להשפיע על הקטנת ההוצאות הכספיות הכרוכות בתעמולה שתכליתה לשכנע בוחרים להצביע.

נימוקים נגד חובת ההצבעה בבחירות:

א.פגיעה בעיקרון הליברלי שהשתתפות פוליטית היא בסך הכול וולונטרית.
ב. אי אפשר לשלול את היום החופשי, משום שמקומות עבודה רבים מושבתים, וגם מי שרוצה אינו יכול לעבוד בהם.
ג. אלה שיחויבו לבוא להצביע עשויים לנקוט הצבעת מחאה נגד המערכת כולה, פתקים לבנים ופסילת קולות מכוונת. מחאה כזו עלולה לאיים על יציבות המערכת הפוליטית יותר מאשר אי-השתתפות.
ד. היא מעלה את שיעור ההשתתפות באופן שווה, ללא הטיה מעמדית וכך למעשה מחזקת אידיאלים דמוקרטיים של השתתפות פוליטית ושל שוויון.
ה. הצבעת החובה כופה את עצמה על אנשים שאין להם עניין פוליטי והם חסרי ידע פוליטי, ושסביר שלא יקבלו הכרעה שקולה באשר להצבעה וזה שוב עשוי לעוות את תוצאות הבחירה.
ו. היא עלולה להגדיל את שיעור הקולות הפסולים בשל ידע לא מספק על הליך ההצבעה או אי-ידיעה של השפה בעיקר בקרב עולים חדשים.
ז. הקושי במימוש אמצעי אכיפה והעליות הכרוכות בכך.


הצעה לפתרון-שיטת "המקל והגזר"
מאחר וקיימת חשיבות רבה להגדלת אחוזי ההצבעה, מן הראוי לשקול גם אמצעים אחרים לעידוד ההצבעה, לדעתי יש לאחוז בפתרון של "המקל והגזר".
הצעה פשוטה בתכלית, שכל מי שבא להצביע יקבל בתום ההצבעה, עם החזרת תעודת הזיהוי, אישור על מתן זיכוי כספי במס הכנסה, ולמי שלא ממש זכות ההצבעה, מסיבות מוצדקות (מחלה, למשל) - הורדה מקצבאות הביטוח הלאומי, או קנס כספי בעת הגשת בקשה לקבלת דרכון, או כל שירות אחר במשרד הפנים.