לכתבה המלאה...

ונחתום בשיר...
רוני סומק

  דרמת כיור המטבח

כֻּלָּם בָּעֲיָרָה הָיוּ שְׁחֹרִים. הָרַכֶּבֶת הָאַחֲרוֹנָה כְּבָר
יָצְאָה וּמַזְלְגוֹת עֵינַיִם נִנְעֲצוּ בְּקָצֶפֶת עוֹרִי הַלָּבָן.
בַּחֲנוּת הַקְּרוֹבָה קָנִיתִי מִשְׁחַת נַעֲלַיִם וּמָרַחְתִּי אֶת עַצְמִי
עַד שֶׁפְּקִיד הַקַּבָּלָה בַּמּוֹטֶל לֹא שִׁנָּה אֶת
הָאַנְגְלִית הַשְּׁחֹרָה שֶׁבְּפִיו, כְּשֶׁהֶרְאָה לִי חֶדֶר.
"תָּעִיר אוֹתִי מָחָר בְּשֶׁבַע. בְּשֶׁבַע וָחֵצִי הָרַכֶּבֶת שֶׁלִּי
יוֹצֵאת". הוּא הֵעִיר אוֹתִי בְּשֶׁבַע וְעֶשְׂרִים , וּבְקֹשִׁי
הִגַּעְתִּי לַתַּחֲנָה.
כֻּלָּם הִבִּיטוּ בִּי וְנִזְכַּרְתִּי בַּמִּשְׁחָה. נִסִּיתִי, בְּאֶצְבְּעוֹת רַכּוֹת,
לְהָסִיר אוֹתָהּ. גַּם אֶצְבָּעוֹת קָשׁוֹת יוֹתֵר לֹא הֵזִיזוּ לָעוֹר,
וְאָז הֵבַנְתִּי שֶׁפְּקִיד הַמּוֹטֶל הֵעִיר
מִישֶׁהוּ אַחֵר.

בֹּקֶר טוֹב שִׁירָה                              
הַמְשִׁיכִי לְהָעִיר אוֹתִי מְאֻחָר,
סִפְגִי מִשְׁחַת נַעֲלַיִם שְׁחֹרָה לְתוֹךְ
עוֹרִי וְהַזְרִימִי מִלִּים לִדְרָמַת כִּיּוֹר הַמִּטְבָּח.
שָׁם, שִׁקְשׁוּק הַמַּיִם יִרְחַץ שְׁאֵרִיּוֹת עֹנֶג
שֶׁהֵנִיחָה אִשְׁתִּי בְּצַלַּחַת הַמָּרָק
וְהַכַּפּוֹת יִשְׁכְּחוּ לָרֶגַע אֶת מִנְהֶרֶת הַפֶּה
שֶׁנִּפְעַר לִקְרָאתָן.
עוֹר הוּא עוֹר,
וּמִשְׁחַת הַכֵּלִים תַּבְרִיק אֶת צִפָּרְנֵי בִּתִּי
כְּמוֹ הָיוּ פָּנָסֵי רַכֶּבֶת הָרִים בַּלּוּנָה-פַּרְק
שֶׁל יַלְדוּתִי.