|
גליון מס' 1
יולי 2007
עורך: ברוך מאירי
דבר היו"ר - עו"ד שמואל שנהר
קוראים יקרים,
זהו הגיליון הראשון של העיתון האינטרנטי של החוג נ.צ. לדמוקרטיה. גיליון זה ואלה שיבואו בעקבותיו מבטאים דאגה ותקווה. דאגה עמוקה בשל הסכנות האורבות לדמוקרטיה הצעירה שלנו ותקווה בשל החוסן הפנימי של חלקים גדולים בחברה הישראלית, המוכנים להיאבק על קיומה וחידושה של הדמוקרטיה בישראל.
להמשך המאמר ...
הטיל הגדול ועדת וינוגרד.
הטילים הקטנים יושר, אמינות, כישורים ופופולריות
עיתון אל מוסתקבל הלבנוני
|
|
לחזק את שלטון החוק - פרופ' יצחק זמיר
אלימות בכבישים ובבתי הספר, עבריינות אידיאולוגית בימין ובשמאל – כל הפרות החוק שמעכירות את החיים בישראל ומאיימות על המשטר הדמוקרטי, מקורן במסורת ארוכת שנים של ניכור ועוינות כלפי החוק. החינוך לשלטון חוק הוא, לפיכך, משימה לאומית דחופה במיוחד
הקהילות היהודיות חיו במשך דורות רבים תחת שלטון זר ואף עוין. החוק שיצא מטעם השלטון היה זר להלכה היהודית. במצב זה התפתח בקרב הקהילה היהודית צורך להשתמט מהחוק או לעקוף אותו
להמשך המאמר ...
|
הציבור מנומנם ולכן הציבור ישלם - משה נגבי
שתי תפיסות שגויות מאיימות על ישראל כמדינת חוק מתוקנת: הגדרת הדמוקרטיה כשלטון הרוב בלבד, וראיית הבחירות כדרך היחידה שבה אפשר להשפיע או לשנות את השלטון
דלילות המחאה העממית היא הגורם לכך, שחיי החיילים בחזית, האזרחים בעורף וגורל המדינה יישארו מופקדים, וחלילה מופקרים, בידי מי שנכשלו כישלון מחפיר בשמירתם בקיץ שעבר
להמשך המאמר ...

אני הטובע ואינני חושש מרטיבות
עיתון אל-אמאן הלבנוני
|
|
דמוקרטיה ומק'דונלדס - עקיבא אלדר
"במשטרים דמוקרטיים מתוקנים מנהיג שכשל מפנה את מקומו לאחר בלי להמתין לועדת חקירה וללחץ ציבורי. אולמרט, במקום להסיק מסקנות אישיות, מפרש את הממצאים כפוליסת ביטוח. הוא מתבצר מאחורי הטענה המוזרה שהכישלון מחייב אותו לדבוק במשרתו, ולתקן את המעוות".
להמשך המאמר ...
|
תנו להם למות בכבוד - עו"ד דב שילנסקי
בישראל חיים כיום ניצולי שואה מהגוש הקומוניסטי לשעבר, שלא קיבלו פיצויים אישיים וחיים לעת זיקנה בחוסר כול. למדינה, שנבנתה, בין היתר, מכספי שילומים שלא הגיעו לניצולים שבחרו לחיות בה, יש חוב מוסרי לדאוג להם
המחאה שלנו לא היתה נגד קבלת שילומים אישיים, אלא נגד תשלום שמשמעותו סליחה ומחילה לגרמנים. קבלת הפיצויים האישיים לניצולי שואה החלה כבר בהוראה שהוציא המושל האמריקאי בגרמניה של אחר המלחמה
להמשך המאמר ...
דמוקרטיה בעתות מלחמה - רחל מלול
נושאים על סדר היום הציבורי
"כאשר לא קיימים כללים מנחים לשיקולי הדעת בנושאי ביטחון המדינה,נפתח פתח לשרירות לב ושימוש לרעה בתחום זה. הצבת קני מידה לשיקולי הביטחון מאפשרתבקורת חיצונית שיפוטית וציבורית על שיקולי ביטחון".
להמשך המאמר ...
הפרטה רעה לדמוקרטיה - ברוך מאירי
"ממשלות ישראל בחרו בדרך הקלה: מכירת החברות הציבוריות לידיים פרטיות. דבר שמאפשר להן, ובמיוחד לשרי האוצר, להצטלם למחרת היום עם המחאה שמנה, שקיבלו מהקונה המאושר. אמת, מכירת החברה הציבורית הכניסה כסף טוב לקופת המדינה. אבל איש אינו שואל עצמו: מה יהיה למחרת היום. מבחינת "אחרי המבול". העיקר שאני, כבוד שר האוצר, העשרתי היום את קופת המדינה בכמה מיליונים טובים".
להמשך המאמר ...
דמוקרטיה? לא בבית ספרנו - יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל
שביתת הסטודנטים היתה על בניית חברה צודקת יותר, שמציבה את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. אולמרט נותר אדיש, וראשי האוניברסיטאות בגדו בערכים שהם מטיפים להם
דלילות המחאה העממית היא הגורם לכך, שחיי החיילים בחזית, האזרחים בעורף וגורל המדינה יישארו מופקדים, וחלילה מופקרים, בידי מי שנכשלו כישלון מחפיר בשמירתם בקיץ שעבר
להמשך המאמר ...
שחיקת הדמוקרטיה - דן מרגלית
זקני הכנסת לא זכרו אתמול מהלך שכזה: סיעת העבודה החליטה לאור השמש כי חרף היותה השנייה בגודלה בקואליציה, היא מעניקה חופש הצבעה לכל חברי הכנסת שלה בהצעת אי האמון בממשלה, שהגישו סיעות האופוזיציה.
להמשך המאמר ...
| |
 |
|
ספר חדש - דרך ארץ, דת ומדינה
אסופת מאמרים והרצאות בנושא יהדות, שלטון וערכים דמוקרטיים
עורך: עמיחי ברהולץ
הוצאת מנהל החינוך הדתי, משרד החינוך ובית מורשה בירושלים
המשך ...
|
מושגים בדמוקרטיה
חברה אזרחית
החברה האזרחית יוצאת מתוך הנחה שמדינה וחברה אינן אותו הדבר, וכי יש לחברה תפקידים משלה. היא כוללת את ההתארגנויות, שאינן פוליטיות מצד אחד ואינן משפחתיות מצד שני. המאפיין המרכזי שלה הוא אוטונומיה מן המדינה והגורם הפעיל בה הוא הציבור. יחד עם זאת, ההתארגנויות הללו יוצרות חברה פוליטית פעילה, שמטרתן להשפיע על מדיניות השלטון, ברמות השונות (מקומיות ולאומיות) ובתחומים השונים. ההשתתפות בארגוני החברה האזרחית היא רצונית ועל כן מחזקת את מעמד האזרח.
אמנה חברתית
יסודה בהנחה שהחברה המדינית היא פרי הסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים, שכל אחד מהם מכיר בקיומם של אינטרסים משותפים. כגון ביטחון אישי וקולקטיבי. בזכות הכרה זו הם מסכימים "לחתום" על אמנה – במובן מופשט – ולבחור להם שלטון משותף. תפישת האמנה מניחה שהפרט האוטונומי הוא היחידה הבסיסית בחברה ובמדינה, ותפקיד השלטון הוא להגן על חירויות וזכויות הפרט. תפישת האמנה, המופיעה בכתביהם של הובס, לוק ורוסו, עשתה מהפכה בחשיבה המדינית. עד אז משלו בכיפה התפישות, לפיהן המדינה והשלטון מקורם בזכות שהוענקה להם על ידי האלוהים, ועל כן תפקיד האדם, הנתין, הוא לשרת אותן. המסקנה העיקרית, מהנחת היסוד של הוגי הדעות הללו היא, שלבני האדם מוקנית הזכות להפיל שלטון, שאינו מגן על חירויותיהם ולהחליפו באחר.
|