|
ועדת וינוגרד מעלה בתפקידה
עו"ד שמואל שנהר
|
|
|
|
"הדו"ח קובע דברים חמורים ביותר לגבי ניהול המלחמה, הן על ידי הדרג המדיני והן על ידי הדרג הצבאי. הוועדה כינתה את המלחמה, שישראל יזמה, כ'החמצה גדולה וחמורה'. היא אמרה: 'דרך ההחלטה המקורית לצאת למלחמה, ללא דיון בחלופות וללא אסטרטגיה, היא כשל חמור, שהשפיע על המלחמה כולה ולה תרמו הן הדרג המדיני והן הדרג הצבאי'. ועוד: 'ישראל לא ניצחה במלחמה שהיא יזמה'. הייתכן כי אין אחראי ברור לכשלים אלה. הרי ברור לחלוטין שיש לכשלים אלה אחראי ראשי והוא ראש ממשלת ישראל"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
דו"ח וינוגרד נפתח בשירה של רחל. המילים אומרות הכל.
מֵתַי
מאת : רחל
הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי , רַק בָּהֶם בִּלְבַד
לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.
בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶך , בַּעֲרֹב הַיּוֹם,
יַקִּיפוּנִי חֶרֶשׁ , יְלַוּוּנִי דֹם.
בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד.
רַק אֲשֶר אָבַד לִי - קִנְיָנִי לָעַד.
-------------------------------------------------------------------------
|
|
קברניט חייב לתת את הדין
משה נגבי
|
|
|
|
"ועדת וינוגרד מעלה בחובתה ולמרות שמצאה "כשלים" ו"ליקויים חמורים" רבים בתפקוד ראש הממשלה עצמו (בדו"ח החלקי), ובתפקוד "הדרג המדיני" (בדו"ח הסופי), היא לא המליצה שייתן על כך את הדין הציבורי. כלומר יודח מן השררה. העובדה המשמחת כשלעצמה שהוועדה לא מצאה ביסוס להאשמות שראש הממשלה שלח חיילים לקרב מתוך שיקולים פוליטיים-ציניים היא אמנם חשובה לו ולכולנו מבחינה מוסרית, אך אין בה כדי להצדיק את היעדר ההמלצה על הדחתו. כאמור לעיל, קברניט חייב לתת את הדין הציבורי על תפקוד כושל, רשלני ופזיז, גם אם אין בו שמץ זדון או רבב מוסרי".
|
|
בעקבות ועדת וינוגרד :
שיחות עם יוסי שריד ושולמית אלוני
|
|
שולמית אלוני:
אולמרט הוא האלטרנטיבה הפחות גרועה
|
|
 |
|
יוסי שריד:
אולמרט צריך ללכת הביתה
רשם : ברוך מאירי
|
|
 |
|
אלוני: " אנחנו לא זקוקים היום לבחירות. האלטרנטיבה היא יותר גרועה".
|
|
שריד: "אם על דו"ח כזה הוא חוגג, סימן הוא ששיקול הדעת שלו הוא לגמרי משובש".
|
|
בעקבות דו"ח וינוגרד הלכנו למנהיגי תנועת מר"צ בעבר, יוסי שריד ושולמית אלוני, והפנינו בפניהם מספר שאלות זהות. אותנו עניין לדעת כיצד רואים מנהיגי תנועת מחאה, בעבר ובהווה, את הדו"ח, ובעיקר מה מסקנותיהם. התשובות של השניים לא היו, בלשון המעטה, זהות.
הדמוקרטיה בארצנו, איפוא, באמת חוגגת...
|
|
לכתבה במלואה...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
על יחסי התחום הביטחוני והאזרחי והשפעתם על הדמוקרטיה הישראלית *
פרופ' גבי שפר
|
|
|
|
"רצונם הבלתי נלאה של המנהיגים להבטיח את האינטרסים של הארגונים השונים שלהם, גרמו לכך שהשחקנים שמקורם בסקטור הביטחוני הטילו ועדיין מטילים צל כבד על המנהיגים של הסקטור האזרחי. במסגרת המשותפת והבלתי פורמאלית של הרשת הביטחונית, השחקנים, שמקורם בסקטור הביטחוני, הפכו להיות השחקנים המשפיעים ביותר בתחום הפוליטי ובתחומים אחרים כולל בתחום הכלכלי. הגבולות בין המערכות הביטחונית והאזרחית, שנשמרו פרוצים במכוון על ידי שני הצדדים, אפשרו לאנשי מערכת הביטחון לחדור לתחומים אזרחיים מובהקים, לקשור קשרים הדוקים מאד עם שחקנים בעלי עוצמה במסגרות אלה, ובכך הם קידמו את הקשרים בין חברי הרשת משני הסקטורים האלה"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
הזהרו מאזובי הקיר
יצחק מאיר
|
|
|
|
..."בלשכת ראש הממשלה אנחת רווחה. מישהו אפילו אמר כי ראוי לפתוח שם בקבוקי שמפניה. הדו"ח, אמרו אסיקי מסדר הפרשנים, הלבין את חטאי ההנהגה המדינית כשלג הצחור שירד על גגותיה של ירושלים. כתבים אספו פתיתי ציטוטין, שהותזו דרך פלא מחלונות גבוהים ופתאים. באולפנים המיסו אותם לים וטבלו בו להנאתם: אולמרט זוכה. ברק יכול להרגיע. כל הכשלים החמורים ששמעתי שמעם במו אוזני לא היו ולא נבראו, ולא נאמרו ולא הוקראו ולא נכתבו. מישהו לא יכול היה לכבוש את יצרו האגרסו-וורבלי וסינן בין שיניו את המשפט האלמותי: 'שכל העלוקות שמצצו את דמו של אולמרט לשווא, ייחנקו!' לא היה באולפן מי שיזדעזע. תרבות השידור לא השתנקה"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
ראיון החודש עם :
דן מרידור משפטן בכיר ולשעבר שר המשפטים
|
|
הפוליטיקאים השתנו ולא מערכת המשפט
ראיינו: עו"ד שמואל שנהר וברוך מאירי
|
|
 |
|
"השיטה הקיימת, לבחירת שופטים, נחשבת בעולם כאחת המוצלחות, אם לא המוצלחות שבהן. לכן, לא עלה בדעתי בהיותי שר המשפטים לשנותה. הצעת השר פרידמן (להגדיל את מספרה מתשעה חברים לאחד עשרה, ובמקביל להקטין את מספר הנציגים של שופטי בית משפט העליון משלושה לשתיים) תעניק לפוליטיקאים כוח רב. כיום הם יכולים למנות 4 מתוך תשעה חברי הוועדה ושר המשפטים מציע שהממשלה תמנה 6 מתוך 11 חברי הוועדה. זוהי פוליטיזציה של הוועדה. אם תתקבל הצעת שר המשפטים אזי לא ירחק היום, שנשמע על הסכמים קואליציוניים בנושא הרכב הוועדה. לפוליטיקאים, ואני מכירם מקרוב, יש תמיד נטייה של תן וקח.
"ואתה, כאזרח, צריך לשאול עצמך שאלה פשוטה: על מי את סומך יותר: על הפוליטיקאים או על השופטים?"
|
|
ועדת וינוגרד בעיניים ערביות (מתוך עיתון 'אל-ביאן' מדובאי)
-----------------------------------------------------------------------------
|
|
סכנת ההגנה על זכויות האדם בישראל
נ.צ. מביא את החלק השני, מדבריה של נשיאת בית משפט העליון, בכנס קיסריה, בו היא מזהירה:
"הצעת החוק פוגעת במבנה הנורמטיבי החוקתי הקיים בשיטת המשפט בישראל"
דורית בייניש
|
|
 |
|
"עצם העובדה שלפסיקת בית המשפט עשויות להיות לעיתים השלכות תקציביות משמעותיות אינה יכולה לשמש, כשלעצמה, מחסום מפני התערבות שיפוטית. אכן, לפסיקתו של בית המשפט בתחומים שונים, כגון תמיכות תקציביות, הסטת תוואי גדר ההפרדה או הטלת חובות שונות על המדינה כגון מיגון בתי ספר בשדרות לשם הגנה על זכות התלמידים לחיים, משמעויות כלכליות בלתי מבוטלות.
"אין להקל ראש במשמעויות כלכליות אלה, אולם בעצם קיומן אין כדי להצדיק את הימנעות(ו) של בית המשפט מלדון ולהכריע בנושאים הכרוכים בהגנה על זכויות האדם. אין ספק שההגנה על הדמוקרטיה, זכויות האדם ותקינות פעולות הממשל עולה כסף. אולם זהו מחיר שבנסיבות המתאימות אין מנוס מלשלמו"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
המלחמה בשחיתות בישראל (ג')
|
|
עבריינות ושחיתות טומנים בחובם נזקים כלכליים -
על תפקידם של שומרי הסף
פרק שלישי ואחרון בתוכניתו של החשב הכללי היוצא, ד"ר ירון זליכה, למלחמה בשחיתות, כפי שנמסרה למערכת עיתון נ.צ. לדמוקרטיה
ד"ר ירון זליכה
|
|
 |
|
"נוכח חולשת מערכת הבלמים והאיזונים ובעקבותיה גילויי השחיתות והיקף הפשיעה במערכת השלטונית, יש מקום לבחון שינוי התפיסה הארגונית של גופי החקירה, האכיפה והמערכות המשפטיות, ובפרט של הרכב והיקף כוח האדם שלהם, הכשרתו והאמצעים הטכנולוגיים שברשותם. זאת, על מנת להגביר את האמצעים הניהוליים בגופים אלו ואת יעילותם. במסגרת זו, לא יהיה מנוס גם מהגדלה משמעותית של התקציבים שייעמדו לרשות המערכת".
"אולם, עלינו גם לדעת, כי פשיעה, עבריינות ושחיתות טומנים בחובם נזקים כלכליים אדירים למשק המדינה, והשקעה במערכות-נגד היא בעלת תועלת כלכלית לא פחותה, ויתכן אף רבה יותר, מהתועלת הכלכלית הצומחת מהשקעה במתקני תשתית כדוגמת כביש, מתקן התפלה או תחנת כוח"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
נשות אבו גוש בפאניקה:
"החופש יילקח מאתנו"
הייא אבו-גוש
|
|
"דמוקרטיה, כידוע, היא לא רק חופש ביטוי, אלא היא גם חופש תנועה. במיוחד במקום מגוריך. ההחלטה להציב שתי פלוגות מג"ב בלב אבו גוש, הנחשב לכפר שקט, מכל הבחינות, משפיעה לרעה במיוחד על מעמד הנשים בכפר שלנו. כפר אבו גוש הנו כפר ערבי מסורתי מוסלמי. החלטה פוגעת קשות במעמד הנשים והנערות שנלחמו כדי להשיג את מעט החירות הקיימת היום"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
אלף-בית שלי...
אפרים סידון
|
|
|
|
הסבו תשומת לבי לדברים שכתב אפרים סידון, לפני שנים רבות, על בית הספר בישראל. קראתי. הדברים, כך נראה, יפים-קשים גם לימינו. ימי השביתה והאלימות בבתי הספר.
פניתי לידידי "פרויקה", כפי שאנו נוהגים לכנותו, ובקשתי אישורו לפרסום פרי עטו בעיתוננו.
אפרים סידון נענה לבקשתי, ועל כך נתונה לו תודתי.
ברוך מאירי
|
|
זמן שאול – שני שירים
הרצל חקק
מְגִלַּת הַמֶּלֶךְ
עַל חַרְבּוֹ בְּצֵל גִּבְעָה בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל
רוֹאֶה אִישׁ נִרְדָּף אֶת חַיָּיו נִצְבָּעִים בְּמָרָה שְׁחוֹרָה
וּבְדַם כַּלָּנִיּוֹת, דָּם שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת חוּשָׁיו, רֵיחַ מָוֶת
פַּסְטוֹרָלִי, רֵיחַ פֶּטֶל -
מָתַי הָיִיתִי יֶלֶד, וְהַחֶרֶב קְרוֹבָה
וּכְמוֹ גּוֹאֶלֶת ־
רוֹאֶה אֶת מְגִלַּת חַיָּיו נִכְתֶּבֶת, מַה יִכָּתֵב
בַּחֲלוֹף הָעִתִּים, וּמְחַבֵּר לְעַצְמוֹ הֲבָרוֹת וַאֲבָרִים
שׁוֹתְתִים -
מֵחַיִּים בְּצִלָּם שֶׁל אִילָנוֹת
מֵחַיִּים בְּחֶבְיוֹן שַׂרְעַפִּים וְחֶזְיוֹנוֹת
מֵחַיֵּי רוֹעֶה שָׁלֵו עַל גִּבְעַת בִּנְיָמִין
נִלְקַח הָאִישׁ הַטּוֹב וְהַתָּמִים
לְמַרְבַדֵּי הַטְּרַקְלִין, לְסִבְכֵי הַשְּׂרָרָה,
אֶל נַפְתּוּלֵי הַנֶּפֶשׁ הַמָּרִים, הַמְּהַלְּכִים
אֵימִים.
בְּלֵב הֶהָרִים הַיְּרֻקִּים הוּא נָשַׁם גָּבוֹהַּ
הוּא חָשׁ רוּחוֹת הַטּוֹב וְהַטַּל, שָׁמַיִם זַכִּים
מִשִּׁכְמוֹ וּמַעְלָה
עַד שֶׁטִּלְטְלוּהוּ מִשַּׁחֲרִית שֶׁל גַּחֲלֵי שָׂדוֹת
לִזְהַב הַכֶּתֶר
מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ
נִלְקַח מֵחַיִּים
לִמְרוֹמֵי הַפָּמַלְיָה
אֶל נַפְתּוּלֵי הַשְּׂרָרָה
עַד נִשְׁחֲתָה נָפְשׁוֹ, עַד נָגְעָה הַצָּרַעַת
בָּהּ בְּמַאֲכֶלֶת שְׁחוֹרָה,
הָרוּחַ הָרָעָה.
בְּלֵב הָאַרְמוֹן נְרָדִים וְאוֹפִיר וְאֶשְׁכָּר
וְרֵחַיִם עַל צַוָּאר
מִשִּׁכְמוֹ וָמַטָּה, זוֹעֵק יִסּוּרָיו
הֲבָרוֹת, הֲבָרוֹת
מְחַפֵּשׂ בַּגְרוּת בּוֹכָה
מְחַפֵּשׂ חַיֵּי זֹךְ שֶׁתַּמּוּ בְּחוֹתַם הַמְּלוּכָה
וְהוּא רוֹאֶה בָּאוֹב אֶת שְׁמוּאֵל הַמֵּאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת
וּשְׂפָתָיו נִקְרָעוֹת :
לָמָּה עֲזַבְתָנִי, לָמָּה חִלַּלְתָּנִי בְּשֶׁמֶן
הַמִּשְׁחָה, לָמָּה מֵחַיַּי
הַבְּתוּלִיִּים לְקַחְתַּנִי?
עַל חַרְבּוֹ הוּא רוֹאֶה אֶת חַיָּיו נִכְתָּשִׁים
לְלֹא רַחֵם, לְלֹא צֶדֶק, רֶכֶב עַל שֶׁכֶב,
וּתְמוּנוֹת לְעֵינָיו כְּרִצּוּדֵי מַסֶּכֶת, עַד הִשָּׁחֵת
רוּחוֹ, מְעַט מְעַט
אַט אַט
וְהוּא חוֹלֵם מַעְיָן וּגְבָעוֹת וְהוֹד אִילָנוֹת
וְעֵינָיו זוֹכְרוֹת אֶת הַתֹּם בְּמַרְאֶה הָאֲתוֹנוֹת
וְהוּא מְחַפֵּשׂ הֵיכָן אָבְדוּ
חַיָּיו, מַה יִשָּׁאֵר בְּלִבּוֹ לָעַד -
וְרַק זְעָקָה אַחַת קוֹרַעַת אֶת הָרָקִיעַ
הַהוֹלֵךְ מִמֶּנּוּ וְנִשְׁמָט ־
לָמָּה גְּזַרְתֶּם אֶת דִּינִי לְלֹא מִשְׁפָּט -
|
|
----------------------------------------------------------------------------
המשורר הרצל חקק כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים בישראל בשנים 2003-2005. כיום מכהן בתפקיד אחיו התאום בלפור חקק.
|
|
פקקים
עַל תָּוִית גּוּפָה שֶׁל נ' רְשׁוּמָה שְׁנַת הַיִּצּוּר:
17 שָׁנִים הִיא שְׁפוּכָה בָּעוֹלָם
וּפִתְאוֹם אִמָּא שֶׁלָּהּ מְסָרֶבֶת לִסְלֹחַ.
"נִפְתַּח לָהּ הַחֹר",הִיא אוֹמֶרֶת,"נִסְגַּר לָהּ הַמֹּחַ".
עֵינֵי הַזְּכוּכִית שֶׁל נ' מַבְרִיקוֹת מִדְּמָעוֹת,
בַּלֵּילוֹת הִיא מַצְלִיבָה עַל כִּסְּאוֹת בָּרִים
רַגְלַיִם שְׁבוּרוֹת מֵרִקּוּד,רוֹאָה
אֵיךְ הַפְּקָק הַצָּרְפָתִי מִתְעוֹפֵף מִפִּי הַשַּׁמְפַּנְיָה,
אֵיךְ הַמֶּקְסִיקָנִי חָבוּשׁ כְּסוֹמְבְּרֶרוֹ עַל רֹאשׁ הַטָּקִילָה
וְהַגֶּרְמָנִי מְחֻדַּד הַשִּׁנַּיִם נוֹגֵס אֶת צַוַּאר הַבִּירָה.
אִמָּא, בּוֹאִי תִּרְאִי, הִיא רוֹצָה לִצְעֹק וּמְדַמְיֶנֶת מִיָּד
אֶת הַתְּשׁוּבָה:" זֶה לֹא סְתָם פְּקָק ,הַבְּתוּלִים הָאֵלֶּה,
זֶה הַנְּדוּנְיָה שֶׁלָּךְ".
נ' חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה וּמַנִּיחָה אֶת נַעֲלֵי הָרִקּוּד
לְיַד הַמִּטָּה כְּמוֹ שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת עַל לְחִי הָרִצְפָּה.
|
|
בטעינה...
