לשכת שר המשפטים עלולה להתפוצץ מרוב רעיונות מקוריים

פרופ' יצחק זמיר

  היועץ המשפטי לממשלה לשעבר תוקף – בכתבה מיוחדת לנ.צ. לדמוקרטיה - את הצעת שר המשפטים, לחוקק חוק שיאסור על בית משפט העליון לבקר החלטות של היועץ המשפטי לממשלה.
 
"רע הדבר שאדם ישלם את המחיר של החלטה בלתי-חוקית, לעתים החלטה גורלית, בלי שתהיה אפשרות לתקן אותה. גם רע הדבר שבציבור תתפשט טענה כי היועץ המשפטי לממשלה קיבל החלטה בלתי-חוקית, בלי שתהיה אפשרות לבדוק טענה זאת. מצב כזה יכרסם במעמד ובאמינות של היועץ המשפטי לממשלה. כדי לשמור על המעמד והאמינות שלו נדרשת אפשרות של ביקורת שיפוטית. לכן גם שום יועץ משפטי לא ביקש מעולם חסינות מפני ביקורת שיפוטית"...

להמשך המאמר ...

ראיון החודש עם ח"כ מיכאל ("מיקי") איתן

להעביר את ההכרעה לציבור הבוחרים

ראיין : ברוך מאירי

  "הכנסת יכולה, ואולי במקרה זה גם חייבת לדאוג לביטחונם של אזרחי המדינה. ואם היא סבורה, שצעד כזה – צמצום החשמל לרצועת עזה- הוא יעיל, הרי נקודת האיזון – פגיעה באוכלוסיה הפלסטינאית, מול הצורך להגן על אזרחי המדינה - היא נקודת איזון אחרת, ואין בה סתירה לביטויים "הולמת ערכיה של מדינת ישראל'. נכון שהרשות המוסמכת לפרש את החוק היא הרשות השופטת, אולם בדמוקרטיה מודרנית יש תחומי חפיפה מסוימים (כמו למשל שהפרשנות של החוק היא בעצם חלק מהחקיקה), ולכן במיוחד כשמדובר בהתייחסות לפרשנות של ערכים ולא בהכרח של לשון החוק".

להמשך הראיון ...

מושגים בדמוקרטיה

"החלטת הררי"

  הכרזת העצמאות של מדינת ישראל קבעה כי האספה המכוננת, שתיבחר באופן דמוקרטי, תכונן חוקה. האסיפה המכוננת נבחרה בשנת 1949 ודנה ארוכות בכינון חוקה. מאמציה נכשלו.
בתום הדיונים התקבלה, בהחלטה, הצעת פשרה של חה"כ יזהר הררי (יוני 1950) ובה נאמר: "הכנסת הראשונה (היא האסיפה המכוננת) מטילה על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה חוקים חוקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה והכנסת תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".
כך נהגה הכנסת במשך שנים, עד היום, חוקקה חוקי יסוד רבים (חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: הממשלה וכו' וכן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק), אך אף פעם לא כינסה את כל החוקים האלה למסגרת אחת: החוקה. עלתה שאלה: האם סמכותה של הכנסת הראשונה לחוקק חוקה (כ"רשות מכוננת") הועברה לכנסות שבאו אחריה. רוב החוקרים סברו שכן. וכך, עד היום, הכנסת היא גם בית הנבחרים, גם הרשות המחוקקת וגם הרשות המכוננת.

מושגים בדמוקרטיה

משטר קואליציוני

  פוליטיקה קואליציונית היא תמצית מהותו של המשטר הדמוקרטי בישראל. פוליטיקה זו היא העיקרון המארגן של הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל. היא הייתה קיימת גם לפני הקמת המדינה, במוסדות ההסתדרות הציונית וכן באסיפות הנבחרים בתקופת הישוב.
היא נובעת מכך, שאף מפלגה לא הצליחה לזכות ברוב מוחלט בבחירות ועל כן, כדי להרכיב ממשלה, שתזכה לאימון הכנסת, היה צורך בהקמת קואליציה של מספר סיעות בכנסת. בשל מבנה זה נעשו תמיד פשרות, לעיתים מלוות בהסכמים סודיים וגלויים, ב"קניות" שותפים ובשל כך נאלץ תמיד ראש הממשלה להקדיש חלק ניכר מזמנו ל"תחזוק" הקואליציה.
יש סבורים כי המבנה הקואליציוני הוא הגורם לחוסר יכולת לשלוט (חוסר "משילות") ולאי קבלת החלטות, ויש סבורים כי דווקא המבנה הקואליציוני יוצר בישראל איזון כוחות רצוי.

בזכות צרפת -
תת ייצוג ועודף ייצוג של יהודים

עו"ד מירה בית-און (אמסלם)