הקדמת הבחירות –
לא אינטרסים של המדינה

אמנון לורך 

  "מפלגה חדשה הרוצה להתמודד בבחירות החדשות, אינה יכולה לחשוף עצמה במידה מספקת. מהסיבה הפשוטה: ברשותה אין מספיק כסף כדי לקיים תעמולת בחירות. כך שהמערכת הפוליטית, למעשה, מנציחה את עצמה. היא לא רוצה בשחקנים חדשים שיופיעו על מגרשה. אזכיר רק, שכל מפלגה בישראל מקבלת מקופת המדינה מקדמה של-600 אלף שקלים, לכל חבר כנסת, לצרכי מערכת הבחירות. סכום הגון ביותר כ"מקדמה". כאשר למפלגה מותר לקבל – רק מיחידים, כאלפיים שקלים מכל אחד, אין לה שום סיכוי להשיג תקציב סביר"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

דמוקרטיה החיה על פי החרב

ד"ר נדיר צור

  "לאחר הבחירות הקרובות בפברואר 2009 תהא היכולת להיווכח אם נשמר דפוס זה של הצבעה. כלומר, האם תוצאות הבחירות ישקפו את רישומה של מלחמת עזה הראשונה, או את רישומה של מלחמת לבנון השנייה, אם לאו. יש להניח שמעורבותן של קדימה ושל העבודה בשתי המלחמות הללו, היעדר הסכמה באשר להישגי שתי המלחמות, פערים בתפיסתן הקיבוצית, מורכבותו של 'הזיכרון הקיבוצי', יחד עם גורמים נוספים כמו, 'האיום האיראני', או המשבר הכלכלי, הם שיכריעו אם ישראל אכן ניצבת בפני 'מהפך' שלטוני נוסף"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

ברק (האמריקני) עצר את המלחמה

ד"ר אלון ליאל 

  "המבצע בעזה היה למעשה מערכה הצבאית להקמת מדינה פלשתינית ידידותית לישראל. חיילינו עוד לא יודעים, אבל אם הם ינצחו צבאית ומדינית גם יחד, תוקם, ובמהרה, מדינה פלשתינית. אם המלחמה הזו תוכתר כהצלחה ישראלית, תהפוך המלחמה הזאת ברבות הימים למלחמת העצמאות הפלשתינית"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

הגדלת אחוזי ההצבעה בבחירות הכלליות

גרשון אקשטיין

  "במדינתנו ישנה מגמה רבת שנים של ירידה באחוזי ההצבעה, אשר הגיעה לשיאה בבחירות לכנסת ה- 17 כאשר רק 63.5% מאזרחי ישראל בעלי זכות הצבעה טרחו ללכת קלפי ולממש את זכותם ולהצביע. וזאת במדינה שרק בעשור הקודם היה בה אחוז הצבעה גבוה במיוחד - כ-80%. יש הרואים בירידה התלולה באחוז ההצבעה סכנה לדמוקרטיה. בפרט שמדינת ישראל הולכת בעתיד הקרוב לקבל החלטות מכריעות ושנויות במחלוקת, החוצות את העם בנושאים של חיים ומוות וגבולותיה העתידיים של המדינה"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

ונחתום בשיר

אַגָּדָה יְרֻקָּה, מַשַּק הַתְּשׁוּקָה

הרצל חקק

נְשָׁמָה זַכָּה מְבַקֶּשֶׁת נֶחָמָה, רוֹצָה
קְצָת יָרֹק, קְצָת שֶׁקֶט מִן הָעֵצִים,
זוֹ נִשְׁמַת כָּל חַי,
כְּתִיבָתהּ תַּמָּה, נִשְמַתְכֶם
רַכָּה.

הוֹלֵךְ וְכוֹתֵב, נִשְמָתוֹ
נֶחְנְקָה.
אֵיזוֹ חוֹמָה.
עֵינָיו הָאֲפֹרוֹת , דּוֹמֵעַ,
תְּפִלָּה יְרֻקָּה.
נִשְׁחֲתָה אַכְזָב.
מַה בּוֹכָה, מֶה עָלָיו.
הַפְּנִינִים הַיְּרֻקּוֹת עוד זוֹהֲרוֹת
בֵּין עָלָיו.מַחְבַּרְתּוֹ.


הַלֹּא הִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ:
זֶה אִישׁ הָאַגָּדָה
הוֹלֵךְ לְתֻמּוֹ
וְזֶה חֲלוֹֹמוֹ.

קָרֵב אֶל הַחוֹמָה,
רוֹצֶה שֶׁתָּסוּר
שֶהַיָּרֹק יִגַּע בַּחֲלוֹמָהּ,
יִפְתַּח חַלּוֹן.

וּבֵין הַשִּׁיטִין נִנְעַץ פִּגְיוֹן,
זֶה כְּבָר לֹא סִפּוּר פָּשׁוּט,
זוֹ לֹא גָּדֵר קְטַנָּה,
זֶה אֶגְרוֹף בֶּטּוֹן.

זֶה שַׁ"י עֲגְנוֹן
רוּחוֹ רוֹצָה לָשׁוּב,
זוֹ נִשְׁמָתוֹ
שְׁכוּנַת גַּנִּים,
מֶה הָיָה לָהּ
מַדּוּע כִּסּוּ יָפְיָהּ
בָּאֲבָנִים,
הֵיכָן הַנְסִיכָה שֶהָיְתָה
קְסוּמָה לְתַלְפִּיוֹת.


מְדַדֶּה מַפְצִיעַ.
אֵיזֶה צֹהַר
בְּלֵב הָרָקִיעַ, הִגִּיעַ, הִבְקִיעַ.

וְאַגָּדַת הַסּוֹפֵר
נְבוֹכָה, הַחוֹמָה גָּבְהָה, הַנְסִיכָה
בּוֹכָה.

מִן הַצֹּהַר הַיָּרֹק
יָצְאָה בַּת קוֹל
קַרְנֶיהָ נוֹצְצוֹת:

אַל תִּתְּנוּ לָאַגָּדָה לִבְכּוֹת,
תְּנוּ לָהּ דֶּרֶךְ לַחֲצוֹת,
אַל תִּתְּנוּ לָרוּחַ
לְהֵחָנֵק בֵּין מְחִצּוֹת.
הַפְּנִינָה הַיְּרֻקָּה מְבַקֶּשֶת
בָּכֶם זֹהַר שֶכָּמֵהַּ,
שׁוּבוּ לְצֶלֶם הָאָדָם.
אַל תִּתְּנוּ
לְאַגָּדַת הַסּוֹפֵר שֶׁל נִשְׁמַתְכֶם
לְהִשָּׁחֵת בִּדְמִי יָמֶיהָ 

יָאוּל

שי שנהר

מִלִּים נוּגוֹת בַּלֵּב                          מִלִּים נוֹגְעוֹת בַּלֵּב
וְרִיק גָּדוֹל בְּמֶרְכָּזוֹ.                        וְרִיק גָּדוֹל, בְּמֶרְכָּזוֹ.
כֵּיצַד חָמְקָה אֲהוּבָתִי?                 כֵּיצַד חָמְקָה אֲהוּבָתִי
מִיָּד רָפָה לְהַחֲזִיקוֹ.                     מִיָּד? רָפָה לְהַחֲזִיקוֹ.
כָּךְ לֹא אָהַבְתִּי. מֵעוֹלָם                כָּךְ לֹא אָהַבְתִּי מֵעוֹלָם,
וְדַי. תֵּדְעִי!                                   וַדַּאי תֵּדְעִי.
הֵרַגָע מָתוֹק,                               הָרֶגַע הַמָּתוֹק
עוֹד אָח שֶׁלִּי.                               עוֹדֶךְ שֶׁלִּי.
מִקְבָּץ תַּחֲנוּנָי                             מִקְבָּץ תַּחֲנוּנָי
וּרְעִידוֹת שְׂפָתָי.                           וּרְאִי עֵדוּת שְׂפָתָי.
נוֹתַר סִכּוּי?                                נוֹתַר סִכּוּי?
הוּא בַּאֲוִיר תָּלוּי.                         הוּא בָּהּ. אֲוִיר תָּלוּי.
עוֹל הַקִּרְבָה                               אוּלַי קִרְבָה?
זוֹ הַחְמָצָת הָאַהֲבָה!                   זוֹ אַךְ מָצָאתְ הָאַהֲבָה!
עַתָּה לְמִי אֵהְיֶה נוֹעַד?                עַתָּה לְמִי אֵהְיֶה נוֹעַד?
עָנִי שֶׁלָּךְ, תָּמִיד לְבַד.                  אֲנִי שֶׁלָּךְ, תָּמִיד לֵב-עַד.