עורך : ברוך מאירי 

לשר המשפטים אין מעצורים
ברוך מאירי 

  בעודנו עסוקים במה שמכונה בלשון המקצועית "בסגירת העיתון", הטיל שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, "פצצה" חדשה: שינוי במספר ובהרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההצעה, אם אכן תתקבל, פרושה דבר אחד: החלשת בית משפט העליון וביזוי נשיאתו ובעיקר: פוליטיזציה מוחלטת של מערכת המשפט בישראל.
"למען האמת, קוראי נ.צ. לדמוקרטיה - העוקבים אחר מעלליו של שר המשפטים - לא הופתעו כלל מהצעתו של השר פרידמן. ההצעה הייתה צפויה. הוא יעשה הכול על מנת להחליש את כוחו של בית משפט העליון. הרי בעיקר לשם כך בחר בו פטרונו, ראש הממשלה אהוד אולמרט, לתפקיד החשוב. כל הכתבות בגיליון זה, העוסקות בשר המשפטים והצעותיו, נכתבו עוד בטרם הטיל שר המשפטים הבלתי נלאה, את "חזון העתיד" שלו.
חזינו? אתם, הקוראים, תקבעו"...  

ללא מילים
-----------------------------------------------------------------

הסתייגות מזוז - תמרור אזהרה לפרידמן

  "יוזמת החקיקה של השר פרידמן בנושא הגבלת השפיטות מצטרפת ליוזמות חקיקה קודמות שלו, שהמכנה המשותף לכולן הוא כוונה לכרסם בסמכויותיו של בית-המשפט העליון ולפגוע במעמדו. הביקורת השלילית, שגורמים שונים מתחו על יוזמותיו השונות, לא עצרה בעדו עד כה. אם לא נניח לחובתו, כי איננו ניחן ביכולת להקשיב לביקורת על מהלכיו, תתחייב המסקנה המצערת כי השר נחוש לקדם את יוזמותיו בכל מחיר. חשוב לכן, להעמידו מבעוד מועד על כך, כי להבדיל מדבריהם של מבקרים אחרים, הסתייגותו המפורשת של היועץ המשפטי מיוזמתו בנושא השפיטות מהווה תמרור אזהרה שאסור לו להתעלם ממנו"... 

למאמר במלואו...
            ------------------------------------------------------------------- 

ראיון החודש עם:
משה שחל, משפטן בכיר ושר לשעבר

לשר המשפטים אין
סדרי עדיפויות נכונים

ראיין : ברוך מאירי  

  "אין לי ביקורת כלשהי על פרופ' פרידמן כמשפטן מוערך ומוכר. אך אין לו ניסיון פוליטי. כניסה למערכת פוליטית מחייבת הכרה של המערכת. שר צריך לדעת לקבוע את סדר העדיפויות. לשר פרידמן, צר לי לקבוע, אין סדרי עדיפויות נכונים. מצד אחד הוא מביא לדיון פרט טכני, בשאלה מי ימנה את נשיא בית משפט העליון, ומצד שני הוא מעלה שאלה חשובה: סמכויות בג"צ. אין פרופורציות. "לכן, דיון לגיטימי לחלוטין -בשאלת סמכויות בג"צ- הפך להיות עניין אישי.
"מה שנחוץ כיום, באופן דחוף, הוא להחזיר את אימון הציבור במערכת המשפט. לפני שנים לא רבות ניצבה מערכת המשפט בישראל בראש הפירמידה של גופים ציבוריים בארץ, שבהם הציבור נותן אימון. וכיום האימון הזה התדרדר. בדיוק כפי שקרה לצה"ל ולמשטרת ישראל. מערכת המשפט חייבת להיות יותר יעילה. האנרגיה של שר המשפטים פרידמן הייתה צריכה להיות מתועלת לכיוון הזה: התייעלות המערכת, כדי להביאה למצב בו דיון משפטי-בתיקים אזרחיים, יסתיים בתוך שנה. ולא 2-3 שנים כפי שקורה היום".  

לראיון במלואו...             

 מושגים בדמוקרטיה

 הפרדת רשויות

   רעיון הפרדת הרשויות נוסח באמצע המאה ה -18, בצורתו הקלאסית, על ידי מונטסקייה בספרו "רוח החוקים", כדי להגביל את השלטון המונרכי. אבל במהותו ההפרדה היא מעין מכניזם שבא למנוע ריכוז כוח, במשטר דמוקרטי, בידי רשות אחת.
לכן כל רשות מוסמכת לעסוק בתחומים מסוימים: הרשות המחוקקת –בחקיקת חוקים; הרשות המבצעת, היא הממשלה –בביצוע; הרשות השופטת -בשפיטה עצמאית. בכך תושג אחת ממטרות היסוד של הדמוקרטיה – החירות. או בלשון רבים חירויות האדם והאזרח.
אולם בתקופה המודרנית ברור כי ההפרדה אינה קיימת באופן מוחלט. הרשות המחוקקת ממלאת תפקידים שיפוטיים (השעיית חברי כנסת, הסרת חסינות). הרשות המבצעת עוסקת בחקיקת משנה, במינוי שופטים (בארה"ב) וגם בשיפוט מינהלי (ועדות ערר למיניהן), הרשות השופטת ממלאת פונקציות מנהליות בענייני הוצאה לפועל, ולכן נהוג כיום לומר כי קיימים יחסי גומלין בין שלוש הרשויות. זאת לשם יצירת איזונים ובלמים. והכול כדי לשמור על החירויות הדמוקרטיות ובמטרה למנוע ריכוז כוח בידי גוף שלטוני אחד.

לחזק את בית משפט העליון ולא להחלישו

נשיאת בית משפט העליון על הצעת שר המשפטים: "אין מדובר במחלוקת אישית, אלא בשאלת תפקידו של בית משפט העליון בחברה הישראלית" 

דורית בייניש  

  "המציאות הישראלית מחייבת כיום לעשות ככל הניתן כדי לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון ולא להחלישו. זאת, משום שבית המשפט הוא אחד משלוש זרועות השלטון שרק האיזון ביניהן מבטיח את קיומה של הדמוקרטיה המהותית בישראל. הדמוקרטיה שלנו מצויה במצב של חרדה לקיומה היציב עקב המצב הביטחוני, עקב הפערים החברתיים ועקב התערערות אמון הציבור במוסדות השלטון. בתנאים אלה בית משפט עצמאי, מקצועי, מנותק מלחצים פוליטיים, ומהלכי רוח חולפים הוא הערובה לקיומנו כחברה דמוקרטית"... 

האם שר המשפטים מהווה סכנה לדמוקרטיה?

חכ"ים ומשפטנים מותחים ביקורת קשה – בהבעת דעתם ל'נ.צ. לדמוקרטיה' - על תוכניתו של השר דניאל פרידמן  

ח"כ אופיר פינס (פז),
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת:
"פרידמן סכנה גדולה לדמוקרטיה" 

גבריאל בך, שופט בית משפט העליון בדימוס ופרקליט המדינה לשעבר:
"ראשון השופטים שהתערב בהחלטת היועץ המשפטי" 

ח"כ רן כהן, מועמד לראשות מר"צ:
"כוונת שר המשפטים להחליש את שלטון החוק" 

פרופ' עמנואל גרוס,
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה:
"הרעיון לאפשר לכנסת 'להכשיר את השרץ' הוא מסוכן" 

עו"ד חיים שיבי,
לשעבר כתב 'ידיעות אחרונות' בכנסת :
"אין די ב-66 ידיים" 

למשאל במלואו... 
             -----------------------------------------------------------------

שתיקת השופטים

  "מצד אחד, שר המשפטים דניאל פרידמן, שלא מעט מהצעותיו ותוכניותיו לגבי מערכת המשפט ויחסיה עם רשויות השלטון האחרות אכן ראויות ונכונות, לא הסתיר עוד לפני שהיה לשר את חוסר הערכתו המקצועית כלפי השופטת דורית ביניש. הערכה זו לא השתנתה כמובן ברגע מינויו, ומקרינה על יחסו אל נשיאת העליון. ולכך נוספה פרשת מקורבתו פרופ' נילי כהן, שביניש חסמה את דרכה לבית המשפט העליון"... 

המלחמה בשחיתות בישראל (ב')
הטמעת תפיסה מוסרית של התפקיד השלטוני
פרק שני, מתוך שלושה, בתוכניתו של החשב הכללי היוצא, ד"ר ירון זליכה, למלחמה בשחיתות, כפי שנמסרה למערכת עיתון 'נ.צ. לדמוקרטיה'.

ד"ר ירון זליכה  

  "הכול יקום או ייפול על איכותם של המרכיבים האנושיים. יש להטמיע את תודעת השליחות וחרדת הקודש בעסקך בעסקי ציבור. פקידים, חשבים, יועצים משפטיים, אנשי ביקורת ופוליטיקאים צריכים להבין כי הם נאמני הציבור, שעליהם להוביל את המחנה, להאיר בפנס את השביל עבור הבאים אחריהם. לשמש דוגמא, אות ומופת. עליהם להבין כי אם לא יהיו חלק מהפתרון, אזי יהפכו לחלק מהבעיה. נאמני הציבור אינם טפט ואינם קישוט על קיר. יש להם תפקיד ואחריות. אם הם אינם אלא בובה, מריונטה בידיהם של אינטרסנטים, סוסי צעצוע בקרקס של קאליגולה – אזי הם הופכים לאבן היסוד והראשה גם יחד של הבעיה"... 

למאמר במלואו... 

 מושגים בדמוקרטיה

 השוויון

  השוויון והחירות הם שני ערכי היסוד בדמוקרטיה. כל שאר המאפיינים של המשטר הדמוקרטי הם מכניזמים והסדרים, שנועדו להגן על ערכי היסוד: שלטון החוק, חוקה, בחירות, חופש ביטוי והתאגדות, שלטון הרוב, הפרדת רשויות והפרדה בין דת ומדינה.
לערך השוויון בדמוקרטיה מספר מובנים: שוויון בפני החוק (שכולל גם שוויון במשקל של כל קול וקול בעת בחירות ושוויון בזכות לבחור ולהיבחר); שוויון הזדמנויות, המאפיין, תיאורטית, סוציאל דמוקרטיות, המניחות כי תפקיד המדינה הוא לתת לכל אזרח את ההזדמנות להתמודד בחברה לא שוויונית. בין היתר, על-ידי כך שיקבל בעיקר חינוך ציבורי טוב חינם, בריאות ציבורית ושוויונית ברמה גבהה, ואם יש צורך גם העדפה מתקנת בחינוך ובתקציבים. אך מעל לכל זה קיים השוויון במובן הפילוסופי האומר, כי לכל אדם מוקנית האוטונומיה של הרצון להחליט על מעשיו והתנהגותו, ובכך הוא שווה לכל אדם אחר. זוהי מהותו של מושג כבוד האדם. 

מדינת הלאום היהודי ומדינה דמוקרטית -או מדינת כל אזרחיה

  "יחסי הגומלין בין אופייה של המדינה, כמדינה יהודית, לבין הדמוקרטיות שלה הם יחסים מורכבים ומסובכים ביותר, ולכן גם הפתרון למורכבות הזו אינו יכול להיות פשוט וחד משמעי. ישראל כמדינה יהודית אינה יכולה, בהגדרה, להכיל את דתם ותרבותם של מיעוטים שאינם יהודים. יש לכן להגדיר את המדינה כמות שהיא: מדינת הלאום היהודי –ארץ מקלט לעם היהודי.
"הגדרה זו אינה שוללת את הימצאותם של מיעוטים שאינם יהודים במדינה ואת זכויותיהם. מאחר שהבסיס להקמתה של מדינת ישראל ולקיומה הוא היותה ארץ מקלט לעם היהודי, יש לשמרה כמדינת מקלט כזו גם עבור הדורות הבאים. הפועל היוצא מכך הוא חוק השבות, המאפשר לכל יהודי החפץ בכך לעלות ולחיות במדינתו –מדינת הלאום היהודי. חוק השבות הוא חוק בלתי דמוקרטי, בהיותו מפלה בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי במדינה. אולם פרט ליוצא מהכלל הזה, שעליו לא יכול העם היהודי כולו לוותר, תהיה המדינה מדינה דמוקרטית בכל רמ"ח איבריה"... 
 

למאמר במלואו...
        -------------------------------------------------------------------------- 

אין בעולם חוסר חוקה
כמו בישראל

  "חלק נכבד מן הקונסטיטוציות הנהוגות בעולם הן מסמכים שלמים. אך יש לא מעט שהן קובץ של מסמכים. גם בישראל מסתמנת מציאות דומה: החתירה לגיבוש הסכמה יוצרת בינתיים פרקים קטנים ומוסכמים, שניתן לאמצם עוד טרם יתגבש מסמך אחד.
"בטיוטא שנתפרסמה לראשונה ב-1.10.07 ב"הארץ" כתוב ששם המדינה הוא מדינת ישראל. פשוט ומובן לכאורה. אך מה משמעו (משמעותו) של השם אם לא שהמדינה הזאת היא מדינת עם ישראל, סומך ונסמך שהיו לחטיבה אחת. יש איפוא בשם הזה, שהכול מסכימים עליו, במלואו או בקיצורו "ישראל", הגדרת המהות של המדינה כמדינת עם. חוק השבות נגזר ממהות זאת. כל מדינה היא מדינת כל אזרחיה מכל בחינה אדמיניסטרטיבית ומשפטית, אך אין לבד ממדינת ישראל מדינה שהרו אותה וילדו אותה כמדינת עם. "כל אזרחיה" היה, איפוא, לא להיגד עובדתי מובן מאליו, אלא להיגד שהיקנו לו מימד של התרסה"... 
 

למאמר במלואו...
        -------------------------------------------------------------------------- 

ונחתום בשירים

רוני סומק 

4 עצות לילדה רוקדת

רִקְדִי כְּאִלּוּ אַף אֶחָד לֹא
מִסְתַּכֵּל עָלַיִךְ,
הֲיִי פִּיקָסוֹ הַמֵּנִיף מִבַּד הַגּוּף
כְּתֵפַיִם וְיָדַיִם,
תְּנִי לְמִכְחוֹל הָאֵשׁ לְהַשְׁחִיר
גֶּחָלִים בָּעֵינַיִם
וְזִכְרִי שֶׁמֵּרֶגַע לֵדָתֵךְ אֲנִי עוֹקֵר
מַרְצָפוֹת בּוֹעֲרוֹת מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ.



עצה חמישית לילדה רוקדת

תִּרְאִי אֶת הַיְּלָדוֹת בַּסְּטוּדְיוֹ לְרִקּוּד
מְסֻדָּרוֹת כְּמוֹ שׁוּרוֹת בְּפּוֹאֶמָה
עַל מַטָּעֵי הַסֻּכָּר.
רֹאשָׁן מִתְיַשֵּׁר מוּל תְּלָמִים
שֶׁל אֲוִיר שָׁקוּף
וְהָאֶצְבָּעוֹת הֵן מַחֲרֵשָׁה פְּשׁוּטָה
שֶׁל גּוּף.
אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה בְּיָד
הַנִּפְרֶשֶׁת כִּכְנַף צִפּוֹר.
מָחָר אַתְּ תִּרְקֶדִי אוֹתָן בְּרֶגֶל
שֶׁתִּזְרַע בְּדִמְעָה וּבְרִנָּה תִּקְצֹר.