עורך : ברוך מאירי
|
ביום שלישי, 11 בנובמבר 2008, יכולים אזרחי ישראל לממש אחת הזכויות החשובות המוקנות להם על פי החוק: להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות. בעצם לקבוע כיצד עשוי, או עלול, להיראות יישובם בשנים הבאות.
בשנים האחרונות חלה ירידה באחוז התושבים, הנוטלים חלק בבחירות לרשויות המקומיות. זאת במקביל לירידה שחלה באחוז המצביעים לכנסת. בניגוד לבחירות לכנסת קיימת הרגשה של זלזול, או אם תרצו, אי חשיבות של התושב בבחירות הללו.
וזוהי, כמובן, טעות גדולה. שכן, תפקיד של ראש הרשות שייבחר הוא לא רק "לדאוג לניקיון", כפי שנוטים לחשוב, אלא גם לצביון של הישוב, בכל התחומים החשובים לנו, כתושבים: חינוך, תרבות, תחבורה, תעסוקה בשעות הפנאי, פיתוח המקום וכמובן הניקיון.
בעוד שלמשרדי הממשלה אנו נזקקים לעתים רחוקות יחסית, הרי לעובדי הרשות המקומית אנו במגע יום יומי. אולי לא באופן אישי, אבל בהחלט מעשי. מכאן החשיבות הרבה, בהחלט מעשית, להשתתפותנו בבחירות הללו. ראש רשות טוב, מועצה נבחרת טובה – היא ערובה להצלחה. ומי שקובע, מי ישב על כסא ראש הרשות, ומי יאכלס את כיסאות חברי מועצת הרשות, הוא כל אחד מאיתנו התושבים.
הבחירות לרשויות המקומיות חשובות גם מבחינה דמוקרטית. לכן, החלטנו להקדיש את עיקר הרשימות, בעיתון זה, לבחירות הללו. אני קורא לכל אחד מהקוראים ליטול חלק בבחירות ולשכנע את בני משפחתו וחבריו לעשות כמוהו.
נ.צ.לדמוקרטיה פועלת, מאז היווסדה, בין היתר, למען מתן מעמד מיוחד לראש האופוזצייה ברשות המקומית. שמחתי לשמוע מפי השר והפוליטיקאי הוותיק בעבר, בראיון שהעניק לנו, יש דעה דומה. אני מקווה שגם יפעל בכיוון זה.
מלבד חיזוק מעמדו של ראש האופוזיציה נ.צ.לדמוקרטיה גם פועלת למען הפצת דו"ח מקוצר שנתי של מבקר הרשות המקומית, לתושבים.
לנושא החינוך לדמוקרטיה השתתפותית הקדשנו תשומת לב רבה, בעיתוננו האחרונים. הנושא אכן ממשיך לתפוס תאוצה: ד"ר ריקי טסלר במאמר מלמד ומקיף מבהירה מספר נקודות חדשות במאמרה המרתק בעיתון זה.
קריאה מהנה !
ברוך מאירי
|
|
חיוני להחיות את הסוציאל-דמוקרטיה הישראלית
פרופ' גבי שפר
|
|
 |
|
"המשבר הכלכלי העולמי העכשווי, שבמידה לא מבוטלת בא בעקבות המשבר במרכז הניאו-ליברלי האמריקני, חלה פשיטת רגל של התפישה הניאו-ליברלית, שכאמור הרוב המוחלט של ראשי כל המפלגות בישראל, כולל רוב ראשי העבודה ומר"צ, אימצו אותן. אם בארצות הברית מבקשים עתה לתקן את המעוות בתחום זה ו"לרדת מהעץ" הניאו-ליברלי, על אחת כמה וכמה חיוני לעשות זאת בישראל. תפישה סוציאל-דמוקרטית מעודכנת תאפשר להתמודד עם המשבר הכלכלי שהשפיע ומשפיע גם על ישראל. עיקרה של תפישה כזו, התחום הזה צריכה להיות מעורבות מתמדת של הממשלה בנעשה בתחום הכלכלי (ולא רק זמנית בכדי להתגבר על הבעיות העכשוויות, כפי ששר האוצר הנוכחי ונגיד בנק ישראל וראשי מפלגות רבים טוענים), וכן מיסוי ומגבלות חמורות על אפשרות ההתעשרות הבלתי סבירה ובלתי מוצדקת של מעטים"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
ישראל היא רק 40 אחוז דמוקרטית
פרופ' ירון האזרחי
|
|
 |
|
"צודקים אלה הטוענים, וביניהם שולמית אלוני, שמה שמאפיין את הישראלי המצוי ואת החברה כולה זו תחושה עמוקה של קורבנוּת. אנחנו רואים את עצמנו כקורבנוּת אונטולוגית. הדבר הזה הוא כל כך מהותי לחברה הישראלית, ואם שמתם לב כמעט כל המלחמות שלנו הן רק תגובות. אנחנו כקורבנות מגיבים לאיוּמים עלינו. זאת אומרת אין יוזמה. המלחמות הן ההכרח של הקורבן להגן על עצמו. מה הבעיה עם הסיפור הזה? הבעיה היא שהן מלחמות 'אין ברירה', ואפילו את השלום, אלה שרוצים להצדיק באופן פוליטי את השלום, אומרים שהשלום הוא לא כל כך משאת נפש, אלא הכרח. הכורח הוא העיקרון של התרבות הפוליטית של מדינת ישראל. זה לא דמוקרטי! אנחנו לא אנשים חופשיים? אין לנו תאווה להגשים את עצמנו בצורה של חופש ולחיות בשלום? זה רק הכרח בטחוני?"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
ספר חדש
"דמוקרטיה באזיקים"
בימים אלה יצא לאור ספרה של שרת החינוך לשעבר, שולמית אלוני, "דמוקרטיה באזיקים". הספר עורר, כצפוי, הדים רבים – הן לשלילה והן לחיוב.
לכבוד הוצאת הספר ערכו משכנות שאננים והוצאת עם עובד ערב לכבוד השקת הספר. בערב, שהתקיים בחודש שעבר, ואותו הנחה מנכ"ל משכנות שאננים, אורי דרומי, נדונו שני נושאים עיקריים: "מקומה של הדת במדינה (דברים: ד"ר צביה גרינפלד והרב בנימין לאו). הנושא השני: "האם ישראל היא דמוקרטיה"? (דברים: פרופ' ירון אזרחי ופרופ' ידידיה שטרן).
נ.צ.לדמוקרטיה מביא בגיליון זה את הרצאתו של פרופ' ירון אזרחי. אנו מתכוונים להביא, בגיליונות הבאים של נ.צ.לדמוקרטיה את הרצאותיהם של שאר המשתתפים בדיון החשוב.
שולמית אלוני, נזכיר, הייתה חברת כנסת בשנים 1965-1996, כיהנה כשרת החינוך ועמדה בראש תנועת מר"צ. בשנת 2000 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים, על תרומתה לחברה בישראל, "לאור מאבקה לזכויות האדם והאזרח, לדמוקרטיה ולשלום".
|
|
ראיון החודש עם :
עוזי ברעם, שר הפנים והתיירות לשעבר
|
|
הסובלנות הירושלמית של פעם הולכת ונעלמת
ראיין : ברוך מאירי
|
|
 |
|
"צריך ללמוד לקחים ולהעניק לראש האופוזיציה את המעמד המגיע לו. לאפשר לו, לדוגמה, לזמן את חברי המועצה לישיבת חרום. אפילו אם אין לו רוב לכך במועצה. להעניק לו לשכה משלו בבניין המועצה.
"כיום, לצערי הרב, תפקיד ראש אופוזיציה ברשות מקומית בישראל הוא חסר משמעות לחלוטין. אפילו הפרסום הציבורי שלו תלוי ברצונה של התקשורת המקומית, ולא ביכולתו לבצע שינויים...
"צריכים להבין, שהחילונים עזבו את ירושלים לא רק בגלל התחרדותה. ירושלמים מבוגרים עזבו את העיר כדי להיות קרובים לילדיהם, שעשו זאת עוד קודם לכן. אמת, הסובלנות הירושלמית של פעם הולכת ונעלמת"...
|
|
לראיון במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
לא צרכן של דמוקרטיה
אלא אחד מיוצריה
יצחק מאיר
|
|
 |
|
"השלטון המקומי ראוי להיות מוסד שיש לו מעמד בתכנון אזורי, בפיזור נכון של משאבים, במניעת זליגת הנוער לאזורים שהיו למגנט ההזדמנויות הקורצות בחינוך בתעסוקה ובקידום האישי, כך שהאיזון מכוח התשומה של הרשויות המקומיות יקרין על האיזון הלאומי...
"היה ראוי לחשוב על עדכון ערכין. היה ראוי לפתח חזון של רשות מקומית הבוטחת בחיוניותה וסומכת על בכורת שליחותה כישות המחויבת להעניק לאזרח את המיטב האפשרי באיכויות חיי היום יום, בביטחונו האישי, בנגישותו לבריאות, לחינוך, לתרבות, לאסתטיקה ולאתיקה הבין אישית"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
הבחירות לרשויות:
חגיגה לדמוקרטיה
עמיחי בן-דרור
|
|
|
|
"כתוצאה מרמת המתמודדים והעדר מסר, אין התושבים מטריחים עצמם להשתתף בבחירות. הבחירות לרשות המקומית נערכות אחת לחמש שנים וחבל שמחמיצים את ההזדמנות להציב אישיות בעלת כושר מנהיגות, בעלת חזון, בעלת רעיונות לקדמה ופיתוח. הנוף הזה מאיים בהריסת 'החגיגה הדמוקרטית' ושיבה אל 'הוועדה המסדרת' על כל המשתמע מכך"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
התכונות הנדרשות לראש ראשות מקומית בישראל
גרשון אקשטיין
|
|
 |
|
"חוקרים בתחום הפסיכולוגיה יכולים באמצעות מחקרים למצוא הסברים בתחומים מגוונים ובכללם תכונות אישיות של אנשים. מרתק יהיה לתת דגש על המניעים של הפעילים המתמודדים לראשות עירייה, ולנסות לאתר את הסיבות המיוחדות הגורמות לתושב, בעל משפחה לרוב, להפוך לפעיל ציבור המקדיש חלק משמעותי ומכובד מעתותיו לפעילות ציבורית מתסכלת. האם מדובר בריפוי בעיסוק? או שאולי זהו פורקן לעודפי אנרגיות שלא באות לידי ביטוי במסגרות אחרות? האם מדובר בצורה של רצון לקבלת הכרה או שמא רצון לביטוי עצמי וכוחניות? או סתם דאגה כנה לעתידה של עירו או לאיכות החיים והסביבה בה?"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
שיחה עם עיסא ג'בר, מנהל מחלקת החינוך של אבו גוש
|
|
החמולות במגזר הערבי
גורמות לנזק
ברוך מאירי
|
|
 |
|
"ישנו קיפוח היסטורי... אבל הרבה רשויות מקומיות ואנשים במגזר הערבי מעלים טענות לא מוצדקות על קיפוח בתחומים שונים, כאשר ההזנחה היא בעצם באשמת התושבים וההנהגה המקומית ולא המדינה. למשל: תשלומי ארנונה ומסים לרשות המקומית. האחוז הנמוך של משלמי ארנונה, היטל ביוב ואגרת חינוך, הוא מזערי. במקרה הטוב מגיע ל-35 אחוז. דבר זה מעיק על קופת הרשות המקומית ומונע פעילות לטובת ורווחת התושב.
"הרשויות הערביות מקבלות תקציב שוטף, מהשלטון המרכזי, בסדר גודל דומה ושווה למגזר היהודי. בהרבה מקרים השימוש בכספים הללו לא נעשה על פי תכניות וסדר עדיפויות נכון, אלא הולך לדברים שוליים. כמו עריכתם של אירועים חברתיים, הקמת מזרקה לתפארת המקום, או סלילת רחובות במקומות בסדר עדיפות אינטרסנטית"...
|
|
לכתבה במלואה...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
האם ראש עירייה חייב להיות בעל כריזמה?
יחיאל אמיתי
|
|
|
|
שלום ירושלמי, באחת הכתבות שלו בעיתון "מעריב", שם דגש על כך "שניר ברקת לא ממריא כיוון שהוא לא מצליח לספק את המיוחדות ואת הכריזמה שחייבות להיות לראש עיריית ירושלים" ומביא לדוגמא את טדי קולק ז"ל.
אפשר ולניר ברקת אין את הכריזמה הזו, כפי שכותב שלום ירושלמי,. אבל הוא מתעלם מהעובדה שניר ברקת הנחוש להגיע לכס ראש העיר מזה 5 שנים, מוכיח התמדה בלתי נלאית והוא נלחם ללא הפסק להגיע לתפקיד ראש העירייה וצבר ניסיון רב כחבר מועצת עירית ירושלים במשך 5 שנות היותו חבר מועצת העיר וזה לא הולך ברגל.
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
חלום ומציאות
שאול מנשה
|
|
 |
|
"לגבינו ולגבי שכנינו, איננו שליחי אלוהים למען הנהגת דמוקרטיה אצלם. הנוסחה שדמוקרטיה מובילה לשלום אינה הולמת את המזרח התיכון בימינו. ניאלץ להמתין דורות רבים עד שתהפוכנה המדינות המוסלמית המסורתיות למדינות דמוקרטיות וליברליות. עד אז מוטב לנהוג במדיניות של 'ריאל-פוליטיק' כלפי שכנינו. היחסים בין בריטניה הדמוקרטית לערב הסעודית הטוטליטרית משמשים דוגמה מאירת עיניים. זה 90 שנים מקיימת בריטניה עם ערב הסעודית יחסים טובים, חיוביים ופוריים לתועלת שני הצדדים. בריטניה לא התערבה בענייני הפנים של סעודיה ולא דרשה את הפיכתה לדמוקרטית.. הדמוקרטיה חשובה, אך מניעת מלחמה, רגיעה ושלום חשובים לנו יותר מן הדמוקרטיה"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
חינוך לדמוקרטיה,
השתתפות כאינטרס תלת מגזרי
ד"ר ריקי טסלר
|
|
|
|
"צמצום דרמטי זה בהשתתפות הפוליטית מסכן את החוסן הדמוקרטי בכך שהוא מגדיל את חוסר השוויון הפוליטי (אין ייצוג לכל הדעות), הוא מאפשר הטיית המדיניות הציבוריות (המצביעים הם, ברובם, בעלי האמצעים וההשכלה) והוא מייצר מדיניות ציבורית, שאינה משקפת את ההעדפות הציבוריות הרחבות. יתרה מזאת, צמצום ההשתתפות הפוליטית משמעו הגדלת הבורות הציבורית, הניכור והאדישות (34% בלבד הצהירו ב-2007 שהם מרוצים מאופן התפקוד של הדמוקרטיה בישראל, לעומת 46% ב- 2006), ואולי אף חיפוש פתרונות חלופיים לדמוקרטיה (בקרב 27% שהצהירו שהדמוקרטיה אינה צורת השלטון הטובה ביותר, 56% הצהירו שהיו מעדיפים מנהיג חזק)"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
מנחם מ' פאלק
הֶרְיוֹן
הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ מוֹלִיד בַּשַּׂר וְדָם
הַהֵרָיוֹן שֶׁלִּי מִלִּים בִּלְבַד
אֶצְלֵךְ נִתַּן עוֹד לְהַשִּׁיל קִילוֹגְרָמִים שֶׁנּוֹסְפוּ
אֶצְלִי לַחַץ הַדָּם מִצְטַבֵּר עִם כָּל כּוֹס קָפֶה
מַר וְחָזָק
הֲרֵי הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ מֵבִיא חַיִּים
צְחוֹק וְגַם בֶּכִי
אַךְ מַעֲשֶׂה יָדַי מוֹרִישׁ רַק זִכְרוֹנוֹת
שֶׁל צַלָּקוֹת מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם לִפְנֵי שָׁנָה.
וּבְכָל זֹאת, אֵינֶנִּי מְוַתֵּר עַל
יוֹרֵשׁ הַיֵּצֶר שֶׁל מֹחַ מְסוּיַט
כְּפִי שֶׁאַתְּ אֵינֵךְ רוֹצָה
לִחְיוֹת לְלֹא תּוֹצְאוֹתָיו שֶׁל רֶגַע אֹשֶׁר
סָדִין מְיֻזָּע וְזִכָּרוֹן הַגַּב
שֶׁהַשֻּׁתָּף הִפְנָה אֵלַיִךְ
בְּתֹם הַמַּעֲשֶׂה בְּדַרְכּוֹ לַחֲלוֹמוֹת
עַל עוֹד נִסָּיוֹן מָחָר.
וְהַמָּחָר שֶׁלָּךְ גָּדֵל מִדֵּי יוֹם
לוֹבֵשׁ צוּרָה וָאֳפִי
קָשֶׁה לוֹ לְהִפָּרֵד
וְאַתֶּם בְּיַחַד בַּשִּׂמְחָה שִׂנְאָה
לְעוֹלְמֵי עַד.
וְהַמָּחָר שֶׁלִּי נוֹתַר עַל דַּף
אוֹתוֹ הַגֹּדֶל, אוּלַי עוֹד כֶּתֶם שֶׁל קָפֶה
אוֹ מַבָּט נוֹסַף שֶׁל זַר
בָּעַמּוּד הַמַּתְאִים,
סְגִירַת הַסֵּפֶר וַחֲזָרָה אֶל הַמַּדָּף
לִשְׁנַת הַשִּׁכְחָה הַמְּתוּקָה
כִּי מִי יֶדַע אִם יִתְעוֹרֵר.
כֵּן,
הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ מוֹלִיד בַּשַּׂר וְדָם
הַהֵרָיוֹן שֶׁלִּי מִלִּים בִּלְבַד
שֶׁלָּךְ גָּדֵל וְיַהֲפֹךְ בְּעַצְמוֹ לְנוֹשֵׂא הַהֵרָיוֹן הַבָּא
וְשֶׁלִּי מִסְתַּפֵּק בִּמְעַט זִכְרוֹנוֹת וְאַחַר-כָּךְ
נָמוֹג בַּשִּׁכְחָה.
|
|
מאיר עובדיה
בקיץ הקרוב, היא אומרת
תמו לילות הירח הבהירים
ואיתם תם חסדם.
שוב לא הספקנו
לאהוב זה את זה
על החול המוזהב
מול הים הרחב.
בקיץ הקרוב, היא אומרת.
עכשיו נושב הסתיו
ירח שבור מעל
הולך ושב.
-----------------------------------------------------------------------------
|
|
| +- הוסף תגובה חדשה | | תגובות:
|  בטעינה... |
|
|
|
