|
"דמוקרטיה השתתפותית ?" הרמתי גבה והוספתי בהשתוממות, "את מי זה מעניין?" שאלתי את חבריי בחוג נ.צ.לדמוקרטיה.
אבל ככל שנקפו הימים, ובעיקר ככל שהעמקתי ללמוד את הנושא – באמצעות הכתבות המעניינות, אותן תמצאו בגיליון זה, פשוט התאהבתי בנושא.
לפתע אתה שואל את עצמך: כיצד אפשר אחרת ? כיצד הציבור בארץ אינו מעורב דיו בהחלטות הרות גורל, כמו הקמתה של תחנת כוח חדשה של חברת החשמל באשקלון ? חוורו פניי כאשר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, גילה את אוזנינו – לפיהן האזרח הישראלי "מת" להתנדב –ובכך הפריך דעות קדומות וקלישאות. לדברי דינור, כפי שתקראו בראיון החודש, המצב רחוק מלהיות כך.
תודה מיוחדת מגיעה לרונן גופר, ממכון ואן ליר, שלא הסתפק בכתיבתה של רשימה מאלפת לעיתון, בה הביא דוגמאות רבות על הנעשה בארצות אחרות בתחום זה, אלא גם ליווה אותנו בראיון של מנכ"ל משרד ראש הממשלה וברעיונות הטובים שהעלה.
כאן זה לא שווייץ. עד כמה אכן רחוקים אנו מהגשמת המושג הזה תלמדו מרשימותיהם של מי שהיה שגרירינו בשווייץ, יצחק מאיר. רשימתה של דוברת עיריית אשקלון, ענת ברקוביץ ורשימתה של נעמי צור מהחברה להגנת הטבע, אשר החליטה לפנות לפוליטיקה כדי לנסות "להזיז דברים". אבל, בכל זאת יכולים אתם לראות ניצוצות של תקווה לאחר שתקראו את רשימותיהן של פרופ' ארזה צ'רצ'מן, מהטכניון, ד"ר נורית גוטמן וד"ר כרמל שלו.
פרופ' גבי שפר, אורי גלוסקינוס ומייק פרשקר הציבו בפני הקורא תמונה מאלפת על מהותה וחשיבותה של הדמוקרטיה ההשתתפותית בחיינו. אין לי ספק בדבר, שלאחר קריאת הדבר לא רק תשכילו להבין את הנושא וחשיבותו הרבה בחיינו, אלא גם תהפכו – בדיוק כמוני – כאחד ה"גרופים" שלו.
אם אכן הצלחנו בכך – דיינו.
ברוך מאירי ----------------------------------------------------------------------
|
|
דמוקרטיה השתתפותית ודליברטיבית
פרקטיקה עדכנית מן העולם
רונן גופר
|
|
 |
|
"אין שום סיבה כי הדמוקרטיה והחברה הישראלית לא יתנסו בחשיבה ופרקטיקה של 'ממשל חדש' העוסק, בין היתר, בהעמקת האופי הדמוקרטי של החברה בישראל, ומתבטא גם בשיתוף אזרחים בקבלת החלטות. אין לי ספק כי כל הצעה אזרחית, שתוסכם בתהליך אזרחי משמעותי ומעמיק, תהיה יותר אחראית ויותר בת יישום מכל עסקה פוליטית שתירקם בממשלה, בכנסת או גרוע מכך על ידי גורמים אינטרסנטיים לא מייצגים של החברה הישראלית"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
ראיון החודש עם:
רענן דינור מנכ"ל משרד ראש הממשלה
|
|
אנחנו צריכים להיות קשובים לציבור
עלינו לשאוף לטפח את נושא ההתנדבות
ראיינו : רונן גופר וברוך מאירי
|
 |
|
"בקרוב, ככל שהממשלה הנוכחית תספיק לעשות, נפעל לחזק מאוד את הסוגיה ההתנדבותית. אולי אני אפתיע אתכם: מדינת ישראל אינה מדורגת גבוה מדי בשיעורי המתנדבים, ואנחנו צריכים לטפל בזה. צריכים ללמוד הרבה מאוד מהחברה החרדית, בכל מה שקשור בהתנדבות. אין מספיק העברה של התרבות הזאת, של התנדבות, מהחברה החרדית לחברה הכללית"...
|
|
לראיון במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
דמוקרטיה השתתפותית ותכנון עירוני – הילכו יחד ?
פרופ' אמריטוס ארזה צ'רצ'מן
|
|
 |
|
"מבחינתי, המטרה הבסיסית של תכנון מרחבי היא ליצור סביבה ותנאים המאפשרים לכל אחד ואחת להשיג רמה מרבית של איכות חיים, בהתחשב באילוצים האישיים, החברתיים, הכלכליים והסביבתיים הקיימים, ומבלי לפגוע באיכות החיים של אחרים בדור הזה ובדורות הבאים. איכות חיים מוגדרת כהערכה הסובייקטיבית של הפרט את המידה שבה הצרכים שלה, או שלו, בתחומי החיים השונים, באים על סיפוקם. איכות חיים מוגדרת כהערכה הסובייקטיבית של הפרט את המידה שבה הצרכים שלה או שלו, בתחומי החיים השונים, באים על סיפוקם"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
ספר חדש
לפרטים...
--------------------------------------------------------------------------------
|
|
החברה האזרחית סוללת את הדרך מהצבעה לשותפות בעיר
נעמי צור
|
|
|
|
"ההתנסות של העשור האחרון במאבקים סביבתיים מתוך החברה האזרחית הביאה אותי להבנה, ששינוי השיטה איננו אופציה אלא הכרח. מן הראוי שראש עיר והנהלת עירייה יראו בציבור שותפים רצויים או לקוחות שיש לרצות אותם, שדעתם נשמעת ומשפיעה על כל החלטה תכנונית בעיר, במובן הרחב.
מדיניות לגבי חינוך, רווחה, תרבות ופיתוח צריכה להיקבע תוך שיתוף מלא של הציבור, ולא בתוך כותלי העירייה בלבד, שמא חלילה אינטרסים שאינם לטובת הציבור ישפיעו על התהליכים"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
על "פרלמנט הבריאות" בישראל
ד"ר נורית גוטמן וד"ר כרמל שלו
|
|
 |
|
"אחד האתגרים של פרלמנט הבריאות היה הספקנות לגבי 'הכשירות' של אנשים 'מן השורה' להתמודד עם סוגיות מורכבות, שלכאורה מצריכות ידע מקצועי. ברקע קיננה השאלה, האם הציבור מסוגל להתמודד עם נושאים המהווים אתגר קשה עבור מומחים? הניסיון של הפרלמנט מלמד שכן. היועצים של הפרלמנטים האזוריים מצאו את עצמם בהפסקות דנים בנושאים מקצועיים של מדיניות בריאות עם המשתתפים 'מן השורה', שהעידו שהם עצמם לא חשבו לפני השתתפותם בפרלמנט שהם מסוגלים לדון בהם"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
דמוקרטיה השתתפותית באמצעות שיטת "America Speaks"
ד"ר אורי גלוסקינוס
|
|
 |
|
"תהליכים אלה של מיעוט בעלי השררה, המחליטים בשביל האזרח מן השורה, גורמים גם לאדישות ואפטיה מצד הציבור הרחב, הרוב הדומם, אך המקטר. הדבר מתבטא באחוזי הצבעה הולכים ופוחתים, או הצבעת מחאה, כמו בבחירות הארציות האחרונות, בהם הצביעו צעירים רבים למפלגת הגמלאים.
למעשה המחוקק חש בעובדה שהוא יכול להתעלם מהציבור, פרט למועדי הבחירות, ואז הוא עלול לקדם הצעה פופוליסטית בעלות תקציבית גבוהה המשרתת רק קבוצות נבחרות. גם זרועות הביצוע תופסות את האזרח כמטרד שאפשר להתעלם ממנו..."
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
מה מונע דמוקרטיה השתתפותית - אפקטיבית בישראל ?
על הדמוקרטיה הישראלית המקרטעת
פרופ' גבי שפר
|
|
 |
|
"חשוב להבין כי מצבן של המערכת הפוליטית והדמוקרטיה הישראלית הוא בכי רע לאו דווקא רק בגלל ריבוי המפלגות, או בגלל חילופי הממשלות התכופים בישראל, או בגלל השחיתות וההתנהגות הבלתי חוקית של הפוליטיקאים החשובים. בנוסף לכל הגורמים האלה, מצבה הרעוע של הדמוקרטיה הישראלית הוא גם בגלל שני ההיבטים הנ"ל – 'הון ושלטון' ועצמת הבירוקרטיה הבכירה, שבעלי ההון נהנים גם מהקשרים אתם. שני גורמים אלה פוגעים מאד ביכולת של הציבור הרחב להשפיע על המערכת הפוליטית, ובכך הם מגבירים את הצורך החיוני בהנהגת דמוקרטיה השתתפותית אפקטיבית ובלתי פורמאלית בישראל"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
דמוקרטיה מעורבותית,
ראה ערך שווייץ
יצחק מאיר
|
|
 |
|
"תא היסוד של המשטר השוויצרי הוא הקהילה. מושג זה כשלעצמו אינו ברור דיו, אם מחילים אותו בארץ שיש בה אמנם שלטון מקומי, אך אין בה זהות מקומית. בשווייץ ישנן 3,018 רשויות מקומיות הקרויות קהילה. הקטנה שבהן מונה עשר משפחות. כל אחת סוברנית לנהל את ענייניה, באופן ישיר, על-ידי נבחריה. הרשות המקומית אחראית לסדר, לביטחון, לכיבוי אש, לתקינות בתי הספר והיא מעורבת אפילו בקביעת הקוריקולום. התושבים נקראים לקבל הכרעות בנושאים הקובעים את איכות חייהם, ואפילו את אופיים האתי"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
דרוש חינוך
לדמוקרטיה השתתפותית
הבהרת תפקידם ההולם של ארגונים לא ממשלתיים במערכת החינוך
מייק פרשקר
|
|
 |
|
"עלינו לחנך את כל השותפים במערכת החינוך, לגבי העובדה שמעורבות מצד ארגונים לא ממשלתיים וגורמים אחרים מהמגזר השלישי חיונית לבריאותה של הדמוקרטיה הישראלית. נושא זה יכול להיכלל בתוכניות הכשרה למנהלי בתי ספר חדשים, למשל.
"יש לפתח הנחיות ואמות מידה ברורות ומבוססות מבחינה דמוקרטית, על מנת להבטיח שעבודתם של ארגונים לא ממשלתיים במערכת החינוך תיעשה באופנים נאותים ומתואמים. יצירת הנחיות כאלה היא כמובן עניין רגיש ביותר, והגבול המפריד בין הבטחת אמות מידה ברוכות של מקצוענות לבין צנזורה לא מקובלת, הינו דק ביותר"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
דוברת עיריית אשקלון, על המאבק נגד הקמת תחנת הכוח בעירה:
|
|
שיתוף תושבים במאבקים ציבוריים
למרות היות מדינת ישראל מדינה דמוקרטית, בפועל כמעט שלא מתקיימים דיונים ציבוריים דמוקרטיים
ענת וינשטיין-ברקוביץ
|
 |
|
"איחוד הכוחות של אזרחים שאיכפת להם, ושל ארגונים ואזרחים היכולים להביא להקמת "מטה המאבק" – כמו הארגונים הירוקים, הרשויות החברות באיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ותושביהם – יכולה להיות התשובה המתאימה. כוח מאוחד זה יכול לארגן הפגנות, מיצגים, ופעולות הסברה יכולים להביא, ואף הביאו, לשותפות גדולה יותר של התושבים, גם של אזרחים, שלא נוהגים להשתתף בהפגנות. אזרחים פסיביים אלה הביעו מחאתם ותמיכתם במאבק באמצעות חתימה על העצומה, או במכתבים למערכות העיתונים. קבוצת הרוב, היו בני הנוער והצעירים, שהתגייסו לפעול בכל המישורים. בני נוער וסטודנטים צעדו בהפגנות, הם היו אלה שהשתתפו במייצגים וזכו לחשיפה באמצעי התקשורת"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
יחיאל אמיתי
עגלת חיי
אני סוחב אחרי
את עגלת חיי
עמוסה אירועים
מלאה חוויות
עגלה בת עשרות שנים
אני סוחב אחרי
את כל מצוקות העולם
אני כואב עד אין קץ
מול מכאובי כולם
מול עגלת חיי המתפוררת.
|
|
| +- הוסף תגובה חדשה | | תגובות:
|  בטעינה... |
|
|
|
