בישראל קיימת פוליטיזציה של הליכים משפטיים

ראיינו: שמואל שנהר, ברוך מאירי ואורי גלוסקינוס

  "בקנדה אכן יש נכונות יותר גבוהה לנהל דיאלוג עם הציבור. נכונות זו נובעת גם מהמסורת הבריטית, אף כי התושבים (ממוצא צרפתי) של פרובינציית קוויבק לא מכירים בחוקה, אך יודעים להשתמש בה, כאשר הדבר משרת את האינטרסים שלהם.
"בישראל לעומת זאת, קיימת פוליטיזציה של הליכים משפטיים, דבר שאינו קיים בקנדה. עניין 'זכויות האדם' נתפס בישראל כמשהו השייך לשמאלנים בלבד, או כמקדם אינטרסים של פלסטינאים, ולא נתפס כמשהו חיוני המגן על כלל הציבור"...

לראיון במלואו...                                                                                       -------------------------------------------------------------------------

קבלת החלטות במשטר דמוקרטי, להחזרת שבויים
עלינו לקבוע קוד לאומי להחזרת חיילים שבויים ואזרחים חטופים

גרשון אקשטיין 

  "מדינת ישראל צריכה לראות בחטיפות של חיילים ואזרחים סוג חמור של תוקפנות ופגיעה בריבונותה ועליה לפעול מיידית על ידי הכרזת אולטימאטום כנגד המדינה שמשטחה יצאו החוטפים ולא, לפעול להשבתם כולל יציאה למלחמה. רק כך ניתן להוריד את מפלס החטיפות באופן דרסטי בעתיד ולהגדיל את הסיכוי להחזרת החטופים.
" יש לעשות מוקדם ככל האפשר בכדי למנוע לחץ ציבורי, במשטר דמוקרטי, על מקבלי ההחלטות ולהישיר מבט למשפחות החטופים ולומר להם, זה המחיר, לצערנו, לא מעבר לכך"...

למאמר במלואו...                                                                                    -------------------------------------------------------------------------

הייתה דמוקרטיה ואיננה -
קריסת לבנון הדמוקרטית

שאול מנשה 

  "לא נראה סיכוי באופק הקרוב שלבנון תחזור לקדמותה ותהיה שוב מדינה דמוקרטית, חופשית ומשגשגת מבחינה כלכלית. מאורעות הדמים שהתרחשו בחודש מאי 2008 מעידים על הגברת ההשפעה ה סורית-אירנית. נשיא סוריה המריץ את חיזבאללה למעשה תוקפנות. הוא גם ממריץ את המיעוט העלווי באזור טריפולי בצפון לחולל מהומות דמים שבהן נהרסים בתי מגורים ונהרגים אזרחים ממוצא סוני"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

 מושגים בדמוקרטיה

 אקטיביזם שיפוטי

   אקטיביזם שיפוטי הוא גישה, לפיה בית המשפט אינו צריך להצטמצם לפרשנות החוק בלבד, אלא עליו לעסוק בהשלמת החסר בחוק ובפיתוח המשפט. לפי גישה זו האיזון הראוי בין ערכים חברתיים מתנגשים, כגון חירות הפרט לעומת צרכי הכלל, ייעשה על ידי החלטה היוצרת שינוי בדין הקיים, בדרך של ביטול חוק המנוגד לחוקה, או לחוקי יסוד או ביטול חקיקת משנה המנוגדת לחוק – או על ידי יצירת דין חדש שלא היה קיים קודם לכן ("חקיקה שיפוטית").
לשם יצירת דין חדש, השופט "האקטיביסט" מוכן לפתח אמצעים שיפוטיים חדשים, כגון: פתיחת שערי בית המשפט בפני מתדיינים, שיטת פרשנות חדשה, שימוש בכלי משפט חדשים כמו תום לב, הסבירות והמידתיות. האקטיביזם השיפוטי אופייני במשפט הציבורי, אך קיים גם בכל ענפי המשפט, כמו קביעת הלכת השיתוף בין בני זוג, נשואים וידועים בציבור, שלא היה לה ביטוי בחוק או בהלכה.
אל מול גישה זו עומדת גישת הריסון העצמי, לפיה השופט ישקול את ההתנגשות שבין ערכים או בין דינים, אך יכריע לרוב על ידי השארת הדין הקיים על כנו ולא ייצור דין חדש.
מי שהוביל, בישראל, את האקטיביזם השיפוטי היה השופט אהרון ברק, ומנגד מי שצידד בגישת הריסון היו השופטים משה לנדוי ומנחם אלון. חברי כנסת רבים היו אף הם ממתנגדי האקטיביזם, בטענה שאין זה מתפקידו של בית המשפט ליצור "חקיקה שיפוטית". שכן, זהו תפקידה של הכנסת ואילו על בית המשפט להישאר בתחום פרשנות החוקים.

הדמוקרטיה בישראל על סף פשיטת רגל

ד"ר מאיר כרמון 

  "לאחרונה עלתה מערכת אכיפת החוק למדרגה עליונה. כבר לא מדובר בהתעללות באזרח ובחוסר כבוד מינימלי לכבוד האדם. שלושת הגופים : המשטרה, התביעה ובתי המשפט - הפכו לגוף המטיל את צילו על הממשל בישראל, כדוגמת "המועצה לביטחון לאומי" התורכית, מבלי שאיש הסמיכם לכך.
"אסור שדבר כזה ישתרש במדינה דמוקרטית".
"אוי לנו, כמדינה דמוקרטית, שכוחות האכיפה יכפו את דעתם על העשייה השלטונית"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

תענוג ביציע

יצחק מאיר 

  "יש רק בעיה אחת: נדמה לנו שאנו יושבים במושב תיאטרון הריאליה וצופים באריות המנסים לטרוף רוזנים וברוזנים המנסים לאכול את האריות בכל פה. אבל אנו טועים. הריאליה מזמן איננה קיימת עוד במחוזותינו. האמנות הקונצפטואלית שלנו היא להונות את עצמנו, ואת האחרים שאנחנו ריאליסטים. שטויות. האמת שלנו היא סוריאליסטית. בזירה שאנו חומדים כל כך ומתפללים שלא תיגמר לעולם, אוכלים האריות והרוזנים אותנו. אנחנו יושבים ביציעים ונהנים לראות איך אנחנו נטרפים בזירה. זה בלתי אפשרי על פי כללי הפיזיקה המצויה. אדם איננו יכול להיות בשני מקומות גם ביציע וגם בזירה..."

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

לעצור את הדיקטטורה של פקידי האוצר

רועי בל 

  "לצד הדיקטטורה של פקידי האוצר ודרישתם לדו"ח שוחט המלא, יש לומר בפירוש שגם דו"ח שוחט המקוצץ מאיים על עתיד ההשכלה הציבורית בישראל. הוא מבשר שינויים מבניים חמורים, מגדיל משמעותית את מעורבות המגזר העסקי באקדמיה ומזמין המשך סחטנות מצד האוצר. מעבר לכך – מדובר בסכומים הנמוכים משמעותית מהסכומים שקוצצו מתקציב ההשכלה הגבוהה בתוספת הגידול הריאלי, ולפיכך אינם מספיקים לצרכיה החיוניים של המערכת"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

הנדון: יישום ואכיפת חוקים

מיכל טביביאן מזרחי

  "המסמכים מוכיחים, כי במקרים מסוימים יישום חלקי חוקים משפיע על היקף ורמת השירותים המסופקים לאזרחים. למשל יישום חוק השילוב ויישום פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. לעומת זאת ישנם מקרים בהם היעדר אכיפה מספקת מוביל לפגיעה תקציבית ברשויות בשל היעדר יכולות גבייה. כגון גבייה מחייבים בתשלום דמי מזונות"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

ההסלמה היא נגד עינינו וצריכה לעורר דאגה

פרופ' עליזה שנהר

"סוציולוגים מדגישים, כי המצב התרבותי האופייני לחברות מפותחות מבחינה טכנולוגית הוא אי- שקט, ירידה תלולה בגילויי היוזמה האישית ובתחושת האחריות של הפרט לעצמו ולסביבתו.
המושג 'תרבות ההמון' הוא מן המושגים השגורים בפי הסוציולוגים, אשר מצביעים על ההישגים השיתופיים בתחומי החיים השונים ואלמוניות הכיבושים הטכנולוגיים (בניגוד לתרומה האישית- הגאונית של ממציאים במאה הי"ט, כמו תומאס אדיסון). גם ריכוז ההון, שאלמוניותו גדלה, ומיסוד החינוך, הבריאות ושאר המערכות החברתיות גורמים לאדם תחושה של חוסר אונים להשפיע לא רק בתחום הכלכלי- החברתי הנרחב, אלא גם באשר למעמדו האישי במכאניזם החברתי- הכלכלי"...

למאמר במלואו...
         -------------------------------------------------------------------------

רוני סומק
מול אפרודיטה

אַתְּ יְחֵפָה תָּמִיד, מוּכָנָה לִדְרֹךְ עַל שְׁאֵרִיּוֹת הַמַּבָּט
שֶׁלִּחְלֵחַ בְּעֵינַי, כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה-
תְּלוּיָה עַל בְּרִיסְטוֹל שָׁחֹר
מְהֻדֶּקֶת בָּאֶטֶב עַל גַּב כִּסֵּא,
מְעֻרְפֶּלֶת מִדִּבּוּרִים עַל מִכְחוֹלִים
וּמִיתוֹלוֹגְיָה.

אָה, עַכְשָׁו אַתְּ מְחַכָּה שֶׁאַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁכַחְתִּי
אֶת הָרֶגַע הַהוּא.
אֲבָל מָה אֲנִי מֵבִין בְּשִׁכְחָה, בְּזִכָּרוֹן שֶׁהוּא לִפְעָמִים
בְּנָהּ הַפַּטְפְּטָן שֶׁל הַבְּגִידָה?
בַּקִּירוֹת שֶׁלְּיָדֵךְ,תָּלוּי יֵשׁוּ, תְּלוּיָה בִּטְנָהּ הַתְּפוּחָה
שֶׁל אִמּוֹ,תְּלוּיוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהָרוּחַ הַמְּסַחְרֶרֶת אֶת
חִצַּי הַקּוּפִּידוֹנִים.
אֲנִי מִסְתַּחְרֵר אִתָּהּ, בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי מִשְּׂמֹאל,בְּמִסְדְּרוֹן
הַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה בְּאַרְמוֹן הָעֲשִׁירִים הַזֶּה,
מֻפְקָר מוּל קֶצֶף יָם שֶׁבָּגְדוּ בּוֹ גַּלָּיו,
מוּל מְעַרְבֹּלֶת בָּהּ נִפְעֲרוּ עֵינַיִךְ,
מוּל אַלְמֻגִּי צֶבַע בִּקְצֵה הַמִּכְחוֹל שֶׁלָּכַד אוֹתָךְ לְבַסּוֹף.

וְאַתְּ? אַתְּ מִתְרַחֶקֶת. רַגְלַיִךְ נוֹטוֹת כְּמוֹ הַמִּגְדָּל הַהוּא בְּפִּיזָה.
לְפָחוֹת לֹא זָקְפוּ מוּלֵךְ בְּרוֹשׁ כְּמוֹ זֶה שֶׁשָּׁתְלוּ לְיָדוֹ,
בְּרוֹשׁ שֶׁלֹּא חָלַץ אַף-פַּעַם אֶת נַעֲלֵי הֶעָקֵב
מִשָּׁרְשֵׁי רַגְלָיו.



מאפיה של איש אחד

כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מַנִּיחַ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן
אֶת שַׂקֵּי הָאוֹר שֶׁשָּׁדַד מֵהַשֶּׁמֶשׁ,
אֲנַחְנוּ מְשַׁחֲדִים אֲבָרִים מִבֶּרֶךְ עַד גַּבָּה,
גּוֹנְבִים יַהֲלוֹמֵי זֵעָה,
חוֹפְנִים יָד בְּתוֹךְ יָד
וּמִתְכַּוְּצִים בִּקְצֵה הַמִּטָּה כְּמוֹ מַאפְיָה
שֶׁל אִישׁ אֶחָד.

סקר שביעות רצון

אוגוסט 2008

קורא/ת יקר/ה,

אנו מבקשים לבחון את מידת העניין שעיתוננו מעורר. אנא הקדש/י דקות מספר מזמנך וענה על 5 השאלות הבאות, ובכך תסייע/י בידינו לשפר את העיתון ככל שנוכל.

בברכה,

צוות העיתון

לשאלות הסקר...                                                                                     -------------------------------------------------------------------------