|
אין משטרה בישראל
שמואל שנהר
|
|
|
|
"המשטרה הוכיחה יכולת במלחמה בטרור. אנשיה גילו נכונות ואומץ בחתירה למגע עם מחבלים, וגם בתחומים של שמירת הסדר הציבורי יש לה הישגים, אך בכל מה שקשור לפעילותה כמשטרה אזרחית, האחראית על אכיפת החוק ועל ביטחון האזרחים- היא כישלון חרוץ. ואין זה מקרה. מרגע שממשלת ישראל החליטה, כבר באמצע שנות השבעים, להטיל על המשטרה את האחריות לביטחון פנים, בנוסף לשיטור, הפסיקה המשטרה להיות משטרה אזרחית"..
|
למאמר במלואו...
------------------------------------------------------------------------- |
|
ראיון החודש עם : שר הפנים מאיר שיטרית
|
|
כל דאלים – גבר
רמת אכיפת החוק בישראל אינה משביעה רצון
ראיינו : שמואל שנהר וברוך מאירי
|
 |
|
"מערכת המשפט והענישה בארץ מגנה הרבה יותר, חוקית ומשפטית, על זכויות העבריינים מאשר על הציבור הרחב, שומר החוק. ישנם הרבה סנגורים המגנים על העבריינים. נוצר לכן אבסורד במדינה, שבו אנשים טובים שעובדים, משלמים מסים ורוצים לחזור הביתה בשלום, בלי שיגנבו את רכבם, בלי שיפרצו לבתיהם, בלי שיצטרכו לשים מערכות אזעקה, ולפעמים גם כלבים, מסתגרים בבתיהם מאחורי סורג ובריח, כדי לנסות ולמנוע מעבריינים לפרוץ לבתיהם. ואילו העבריינים מסתובבים חופשי. אני מציע להפוך את הקערה על פיה: שהעבריין יפחד להסתובב חופשי. בין היתר על-ידי החמרה בענישה"...
|
|
לראיון במלואו... -------------------------------------------------------------------------
|
|
גסיסתו האיטית והלא מכובדת של צו איסור פרסום
פרופ' גבי ויימן
|
|
 |
|
"צו איסור הפרסום גוסס לאיטו גסיסה איטית ולא מכובדת. ייתכן והוצאת הצו נובעת מהרצון לקיים חקירה יעילה יותר, למנוע מידע רגיש מהנחקרים ולבלום ניסיונות של שיבוש החקירות, תיאום עדויות ועוד. אבל הכוונות הטובות אינן מספיקות, לא בתקשורת הישראלית של היום, בודאי שלא מול פלטפורמות תקשורתיות בהן לא אפשרית הגבלת הפרסום. יתר על כן, האפלת התקשורת בעת עניין ציבורי רב ולגבי נושא או אישיות כה מרכזיים - מביאים להתפשטות שמועות...
"הגיעה העת למערכות המשפט, המשטרה והפרקליטות לבחון מחדש את הצורך והיעילות של צו איסור הפרסום. הם יגלו כי מול אתגרי הזירה התקשורתית החדישה -- השימוש בצו איסור פרסום הוא תרופה ישנה שתוקפה פג והיא מסוכנת לכל המשתמשים בה..."
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
להחזיר את השיטור למשטרה
יעקב גרוסמן
|
|
 |
|
"השבר הארגוני הגדול, במשטרת ישראל התרחש, לדעתי, בשנת 1975. עקב גל פיגועי טרור קשים, החליטה הממשלה להטיל את האחריות לביטחון הפנים על משטרת ישראל.
למרבה הצער, במקביל להחלטת הממשלה לא נעשה מאומה כדי להעניק למשטרה את הכלים ליישומה: לא הוקצו לה אמצעים, הכשרה ואפילו לא כוח אדם נוסף. למעשה, התקבלה החלטה ריקה מתוכן שלא שינתה מאומה"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
מושגים בדמוקרטיה
חופש הביטוי
חופש הביטוי בישראל אינו מעוגן בחוקה שאינה קיימת, ואף לא בחוקי היסוד שלנו, שהם חוק-על חוקתיים. המצב החוקי מצביע על ההיפך: פקודת העיתונות, שחוקקה בתקופת המנדט הבריטי, מקנה לשר הפנים את הסמכות להשעות את הופעתו של עיתון, אם התפרסם בו דבר שעשוי "לדעתו של שר הפנים לסכן את שלום הציבור". ואמנם שר הפנים השעה את הופעתו של העיתון הקומוניסטי "קול העם" בשנת 1953.
כאן נכנס בית המשפט העליון לתמונה וקבע כי חייב להיות איזון ראוי בין "שלום הציבור" לבין "חופש הביטוי", ועל כן שר הפנים רשאי להשעות את הופעתו של עיתון בשל דברים שנתפרסמו בו, רק אם בדברים אלה יש משום ודאות קרובה של פגיעה ממשית בשלום הציבור (בג"ץ 73/53 "קול העם" נ' שר הפנים). כך הנהיג בג"ץ זכויות יסוד בדמוקרטיה הישראלית: חופש הביטוי וחופש העיתונות.
|
|
קריסת מערכת המשפט –
פגיעה קשה בדמוקרטיה
דוד יפתח
|
|
 |
|
"כסנגור העוסק למעלה משלושה עשורים בניהול משפטים פליליים, אני תוהה כל יום כיצד יכולה מדינה שחרטה על דיגלה את יסודות החירות, הצדק והמשפט לקבל מצב בו נאשמים עצורים במשך חודשים רבים, ולעיתים גם שנים, מבלי שהורשעו בדין?
"כאזרח ומשפטן, שמערכת המשפט יקרה וחשובה לו, אני אומר בוודאות גמורה שתפקוד המערכת המשפטית – שלא באשמתה – גורם לעיוותי דין קיצוניים, ולפגיעה קשה ואף אנושה ביסודות החשובים ביותר של הדמוקרטיה"...
|
|
למאמר במלואו... -------------------------------------------------------------------------
|
|
כשלון אכיפת תיקון החוק למניעת העישון - נדבך נוסף בהתערערות שלטון החוק
יוסי מאוטנר
|
|
 |
|
"היקף הדיון הציבורי באי אכיפת חוק העישון והשלכותיו, תרם להפנמה ציבורית
עמוקה באשר לרפיון ידה של המדינה באכיפת חוקיה. אזרחי המדינה, במקומות הבילוי, שעקבו אחר התפתחותה, הבחינו כיצד הפך חוק העישון אט אט לאות מתה, שהמתינו ל"מהפיכת איסור העישון", בין אם לשמחתם ובין אם למורת רוחם.
" אי-אכיפת חוק איסור העישון מהווה נקודת ציון נוספת בתופעה הגוברת והמדאיגה - הפגיעה בכוח השלטוני של המדינה. אי-אכיפה של חוקי המדינה מוביל בסופו של דבר לפגיעה בשלטון החוק ולאנרכיה"...
|
|
למאמר במלואו... -------------------------------------------------------------------------
|
|
יחסי ציבור לא יחפו על אוזלת היד
ראובן שפירא
|
 |
|
"גם גדודים של אנשי יחסי ציבור ויועצי תקשורת לא ישפרו את תדמיתה הלקויה של המשטרה, מהסיבה הפשוטה: הם לא יכולים לפתור את הבעיה העיקרית והמרכזית של משטרת ישראל: אכזבת הציבור מתפקודה השגרתי, השוטף של המשטרה ומאי יכולתה לאכוף, במקרים רבים, את החוק והסדר בתחומים רבים מאוד.
"בחקירות של פרשיות מיוחדות ובמקרים של אח"מים, ושאר אירועים עתירי כותרות יודעת המשטרה לרכז כוחות וחוקרים ולנהל חקירות ממצות ורציניות. אבל בחקירות השגרתיות, לכאורה, שהם המסה הקריטית בעבודת המשטרה – בעבירות רכוש, אלימות, איומים, סדר ציבורי, סכסוכים אלימים ועבירות תנועה שפוגעות קשה באיכות חייו של האזרח – המשטרה, אפשר לומר, 'על הפנים'"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
מתוך העיתונות הערבית -----------------------------------------------------------------------------
|
|
אזור הנגב - "המערב הפרוע" של מדינת ישראל
פיני בדש
|
 |
|
...בכלי התקשורת פורסם אז (בתחילת 2007) כי עמיתיו של דרומי, כמו רבים מתושבי הנגב, מכירים את הסביבה שבה הוא מתגורר ובה נאלץ לירות. "זוהי סביבה פרועה", כך נכתב ואני מסכים עם כל מילה, "בה מערכת אכיפת החוק נמנעת באופן סדרתי ומודע מלבצע את תפקידה. גניבות חקלאיות הפכו לעניין שבשגרה וכך גם פגיעות ברכוש".
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
שלטון החוק עוצר בקו הירוק
מישל בוביס
|
|
 |
|
"קל יהיה להסתפק בקריאה לאכוף את החוק על מתנחלים במידה שווה שהוא נאכף על שאר אזרחי ישראל ועל פלסטינים תושבי השטחים. אין כל ספק שאם ברצונה של ישראל להיקרא דמוקרטיה, עליה למלא תנאי בסיסי וראשוני זה, של שמירה על שלטון החוק. אולם קשה יותר, ומאתגר יותר, יהיה להכיר באחריותנו אנו למצב.
"האמת המרה היא שישראל אינה יכולה להתהדר בתואר מדינת חוק, כאשר בחצר האחורית שלנו מתבצעים מעשים כאלה, ומבצעיהם אינם נותנים על כך דין וחשבון"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
אסטרטגיה כלכלית חברתית למדינת ישראל (ב')
|
|
לחוקק תכנית חומש חדשה להפחתת נטל המסים
ד"ר ירון זליכה
|
|
 |
|
"יש לחוקק לאלתר את הצעת החוק למלחמה בשחיתות שהניחו לאחרונה על שולחן הכנסת חברי הכנסת כחלון, פינס, גלאון ואלדד המתבססת על התוכנית המקיפה שגיבשתי לא מכבר. שחיתות היא מחסמי הצמיחה המרכזיים ובפרט בולמת עסקים קטנים שנעדרים נגישות למוקדי השחיתות השלטונית. לא בכדי קבע ארגון ה- OECD כי מלחמה בשחיתות היא חלק מרכזי באג'נדה שלו במסגרת המו"מ להצטרפות ישראל לארגון...
"יש גם לחוקק תכנית חומש חדשה להפחתת נטל המס, בהמשך לתוכנית שחוקקנו בזמנו במחצית 2005 המתקרבת לסיומה, ובמתכונת דומה לה"...
|
|
למאמר במלואו...
-------------------------------------------------------------------------
|
|
ונחתום בשיר
מנחם מ' פאלק
מִן הַכְּפָר וְהָלְאָה
|
|
א.
הַבָּתִּים בַּכְּפָר הָיוּ עֵדִים
לַזְּמַן שֶׁעָמַד מִלֶּכֶת.
זְקֵנוֹת בְּשֵׂעָר שֵׂיבָה
מֻסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי מִטְפַּחַת
וְשִׂמְלָה אֲפֹרָה
בְּנוֹת שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְלֹא שִׁנַּיִם
יוֹשְׁבוֹת עַל סַפְסָלִים לְיַד הַשַּׁעַר
לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם
חוֹלֵף לִפְנֵיהֶן בְּאוֹטוֹבּוּס תַּיָּרִים.
בְּרֶדֶת הַחֹשֶׁךְ
הֵן חוֹזְרוֹת לַפְּתִילִיָּה שֶׁל אִמּוֹתֵיהֶן
לְחַמֵּם מַיִם עִם מְעַט צְמָחִים
וְאַחַר-כָּךְ לְהָנִיחַ אֶת רֹאשָׁן
עַל כַּר מְכֻסֶּה סָדִין
עַד זְרִיחַת הַחַמָּה
עֵת קְרִיאַת הַגֶּבֶר
לָצֵאת לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה
בְּקִלְשׁוֹן וְחֶרְמֵשׁ.
ב.
פַּעַם הָיוּ בַּכְּפָר
גַּם מִשְׁפָּחוֹת יְהוּדִיּוֹת
בִּלְבוּשׁ כָּבֵד, כֵּהֶה
וּגְבָרִים בַּעֲלֵי זָקָן לְחָיַיִם עָבוֹת
וְלַאֲמִידִים מִבֵּינֵיהֶן
הִתְמַזֵּל הַמַּזָּל וְהָיָה לָהֶם גַּם
סִדּוּר תְּפִלָּה.
כָּל הַיְּהוּדִים הָיוּ נוֹשְׂאִים רַגְלֵיהֶם
לַכְּפָר סָארָאצֶל
לָאִטְלִיז הַכָּשֵׁר הַיָּחִיד
כְּדֵי לִקְנוֹת קִילוֹ בָּשָׂר
לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ, וְנַקְנִיק לַחַג.
הֵם פָּגְשׁוּ יֶלֶד בֵּן שֶׁבַע
מְשָׁרֵת לִפְנֵי הָאֲדוֹנִים
וְאַחַר-כָּךְ לוֹקֵחַ בְּעַצְמוֹ
נַקְנִיק וּשְׁנֵי קִילוֹגְרָם בָּשָׂר
לַמּוֹרֶה בְּבֵית סִפְרוֹ
בִּתְמוּרָה לִתְעוּדַת סוֹף הַשְּׁלִישׁ.
וְהַנַּעַר הַזֶּה הוּא אָבִי
שֶׁגָּדַל כְּדֵי לִהְיוֹת שָׁבוּי בְּרוּסְיָה
בִּשְׁנוֹת הַמִּלְחָמָה
וְאַחַר-כָּךְ תַּחַת הַמַּטֶּה הַקּוֹמוּנִיסְטִי הַנָּאוֹר
נָדַד מֵעִיר לְעִיר בְּחִפּוּשׂ פַּרְנָסָה מִזְדַּמֶּנֶת
בָּעֲבוֹדָה בְּזוּיָה לַגּוֹיִים
וּרְצוּיָה לַיְּהוּדִים הַנּוֹדְדִים.
בְּבוֹא הַיּוֹם
כְּשֶׁזָּרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ
הוּא לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ
וּבְנוֹ יְחִידוֹ
אֶל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
אֶרֶץ מוֹדֶרְנִית
רְחוֹקָה מִילִין רַבִּים מֵהַצּוֹרְרִים
אֶרֶץ צְפוּפַת עֵדוֹת
כֻּלָּם מַאֲמִינִים בְּדַרְכָּם הַיְּחִידָה
שְׁבִיל אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם
וּמוּכָנִים לְהִלָּחֵם עַל נְתִיבוֹ
עִם אֲחִיהֶם שְׁטוּפֵי זֵעַת הַמִּדְבָּר.
ג.
מֵרֹב חִפּוּשֵׂי פַּרְנָסָה
לֹא נוֹתַר לוֹ זְמַן לִפְגֹּשׁ
אֶת יוֹרְשׁוֹ
שֶׁיָּדַע לְקָּצֶּב מִלִּים
וְלֹא בָּשָׂר
וּבְסַכִּינוֹ הַקֵּהָה מִשְּׁעוֹת הַכְּתִיבָה הָאֲרֻכּוֹת
עֲדַיִן מְחַפֵּשׂ זִכְרוֹנוֹתָיו
שֶׁל אוֹתוֹ נַעַר כְּפָר הַנּוֹדֵד לְפַרְנָסָתוֹ
מִגִּיל שֶׁבַע עַד לְיוֹם מוֹתוֹ.
|
|
מִי בֶּאָבִיב , בָּאָה אֵלַי
מִשְׁתַּעֲשַׁעַת בְּחַצְרוֹתַי,
מְהֻדֶּרֶת בִּלְבוּשָׁהּ
כַּרְבָּלְתָּהּ חֵן לְרֹאשָׁהּ?
נוֹצוֹתֶיהָ פַּסִּים פַּסִּים
כְּאִלּוּ זָכְתָה בִּפְרָסִים?
מִי גֵּאָה
וּזְקוּפָהּ
וּמְגֻנְדֶּרֶת בִּמְעוּפָהּ
מִי זוֹלֶלֶת נְמָלִים,
זוֹחֲלִים וּרְמָשִׂים
בְּמַקּוֹרָהּ הָאָרֹךְ
הַדַּקִּיק
חִישׁ מַהֵר
בּוֹ נִתְפָּסִים?
לֹא יְדַעְתֶּם?
אַתָּה? אַתְּ?
מִי הַצִּפּוֹר הַמַּלְכוּתִית
צִפּוֹרֵנוּ הַלְּאֻמִּית?
הַדּוּכִיפַת! הַדּוּכִיפַת!
|
|
|
|
|