האמינות אינה חלה על העיתונאים

עו"ד שמואל שנהר 

  "שלוש דוגמאות, ויש רבות אחרות מעידות, לא רק על חוסר מקצועיות של העיתונאים, אלא גם על רדיפת הרייטינג של העורכים, אך מעל לכל הן מצביעות על כך שהסטנדרט שהעיתונאי דורש, ובצדק, מאיש ציבור שסרח או נכשל במילוי תפקידו, כלומר, התפטרות או פיטורין, אינו חל על עיתונאים. הם רשאים לטעות ועל אף הטעות להמשיך בתפקידם, כאילו לא קרה דבר. הגיע הזמן שעיתונאי שדווח לא אמת ימצא עצמו מחוץ למקצוע, שבו האמינות בדיווח, לא הדעות, הן המבחן לכל"...

למאמר במלואו...

         -------------------------------------------------------------------------

בזכות הקאסמים למדו
התל-אביבים
להכיר את תושבי הדרום

  "אני חייבת בנושא זה להאשים גם את עצמי: כתל-אביבית הייתה זווית הראיה שלי, כלפי מה שנעשה בדרום הארץ שונה בתכלית השינוי, ממה שאני חשה ורואה כיום בדרום. אנחנו, תושבי השפלה ובעיקר התל-אביבים, חוטאים כלפי תושבי הדרום בגדול. במשך שנים אין אנו מבדילים בין עוני למסוגלות של האנשים.
"כיום, כאשר אני מכירה את תושבי הדרום מקרוב, אני רואה מה אנשים אלה מסוגלים לעשות. אלו יכולות יש להם. והם באמת מסוגלים להרבה"...

למאמר במלואו...

         -------------------------------------------------------------------------

 מושגים בדמוקרטיה

 דמוקרטיה פרוצדורלית

   החוקר והכלכלן, ג'וזף שומפטר, נחשב למי שהגדיר את הדמוקרטיה הרצויה כ"דמוקרטיה פרוצדורלית". וכך הגדירה בשנת 1943: "המשטר הדמוקרטי הוא הסדר מוסדי לשם השגת הכרעות פוליטיות, שבו נמסרת ליחידים סמכות של הכרעה, תוך מאבק של תחרות על קולות העם".
פירוק ההגדרה לאלמנטים המרכיבים אותה מגלה את מהותה: הדמוקרטיה היא הסדר, כלומר ביסודה היא פרי של אמנה בין האזרחים המסכימים על הקמת מסגרת מוסדית-מדינית, בעלת מוסדות נבחרים, שמטרתם היא ליצור מכניזים של הכרעה בכל השאלות החברתיות והפוליטיות העומדות על סדר היום. ההכרעה בשאלות רבות אלה, אינה נעשית על ידי הציבור אלא על ידי יחידים, נבחריו של הציבור, שלהם מוקנית הסמכות לקבל החלטות. סמכות זו ניתנת לנבחרים על ידי העם, הבוחר את נבחריו. ואלה, במטרה להשיג את הסמכות, מתחרים על קולות העם, בדרך של בחירות, שבהן מוצגות הדעות השונות של המועמדים ותוכניות הפעולה שלהם. בשל הענקת הכוח לנבחרים כונה מודל זה גם "דמוקרטיה אליטרית".

כיצד מתקבלת ההכרעה?
על כך השיב שומפטר: "משמעותו של עקרון הדמוקרטיה אינה אלא זו: השלטון יימסר למי שהשיג תמיכת בוחרים יותר מאשר כל שאר היחידים, או הקבוצות שהשתתפו בתחרות, ויש בכך כדי להבטיח עמידתה של שיטת הרוב בתוך המסגרת של השיטה הדמוקרטית".

האם דמוקרטיה פרוצדורלית מספקת ?
דמוקרטיה אינה יכולה להתקיים ללא הקפדה על מערכת של פרוצדורות, שהן המכניזמים של הדמוקרטיה. הפרוצדורות, כפי שפורטו לעיל, אם מקפידים על ביצוען, הן אלה שמבטיחות את החירויות של האדם והאזרח. כל ניסיון להשעותן או להפקיען, בשל מצבי חירום, או בשל הרצון להנהיג חזון לאומי או חברתי, יוביל לחיסולה של הדמוקרטיה.
אבל האם הן יספיקו לשמור על המסגרת הדמוקרטית במצבי חירום ובעיקר במצבים של אי שוויון חברתי וכלכלי, היוצרים מתח חברתי ופוליטי ועלולים להביא לערעור על הלגיטימציה של השלטון?
על כך חלוקות הדעות.

מעולם לא הייתה עיתונות חופשית

  "השאלה היא: האם ניתן להתמודד עם הלחץ הכבד של המפרסמים? התשובה היא לא.
"מדובר כאן בנשק כבד. כדי להתמודד נגדו, כלי התקשורת צריך להיות חזק מאוד מבחינה כלכלית. כאשר באים ומדברים אצלנו על חופש העיתונות, בדרך כלל נוהגים לדבר על כך שהשלטון מדכא ומגביל את חופש העיתונות. זה לא המצב אצלנו, כמו גם במדינות אחרות בעולם. האיום הגדול ביותר כיום על חופש העיתונות הוא מצד הבעלים והמפרסמים"...

לראיון במלואו...

      -----------------------------------------------------------------------------