|
קיימת כיום בענף התחקירים התערבות פעילה מדי של פרשנים מדינים ופוליטיים, וכתבי חצר ולשכה שלוחצים למנוע תחקירים על מקור מידע שלהם. יש ביניהם כאלו שמבקשים לחילופין לעכב תחקירים על מנהיגים שמהלכיהם המדיניים חופפים את דעותיהם הפוליטיות של הכתבים הללו.
מהעבר השני של מתרס התחקירים מתרחשים דווקא דברים הפוכים; עיתונאים חוקרים מגוייסים על-ידי הבוסים שלהם ונענים בלהט קרב לכתוב תחקירים על בעלי תפקידי מפתח במערכת אכיפת החוק, בהם עובדים בכירים במשרד מבקר המדינה, קציני וחוקרי משטרה בכירים ואנשי פרקליטות, במטרה להרתיעם ובכך לשרת אינטרסים סמויים שהופכים בהדרגה לגלויים.
לא פחות מכך תופעה פסולה, היא קפיצתם של עיתונאים חוקרים על עגלתו של יואב יצחק, המייחסים לעצמם הילה, גילויים וחשיפות על אולמרט ואחרים שפורסמו לראשונה באתר זה. החמור מכל היא ההשתלחות החוזרת ונשנית ובלתי קולגיאלית על עיתונאים חוקרים אחרים שאינם הולכים בתלם, או על בעלי תפקידים בתנועת אומ"ץ שנאבקת מאבק ממושך וחסר פשרות בשחיתות השלטונית, ושאותם מכנים אותם המגוייסים "אנשים הזויים".
לא התרשמתי שהאבחון החמור שלי גרם לזעזוע בקרב מאות הנוכחים ברב השיח. על השחיתות מזמן חדלתי להתפעל ממחיאות כפיים. משום מה היה נדמה לי שנותני הטון בכנס התקשורת היו דווקא עיתונאים לשעבר וכל מיני מי ומי ולמה ומדוע שבאו להתחכך עם עצמם, אך נעדרו ממנו שורה ארוכה של עיתונאי צמרת שהעדיפו להתבצר בבתיהם.
הסקר והשקר
כדי לחיות בשלום עם חובתי אקדים ואומר שארגון הכנס, שנעשה בשיתוף פעולה פורה ע"י אגודת העיתונאים בתל אביב ואוניברסיטת חיפה, היה למופת. לא הייתה שעה פנויה ולא היה רגע דל. הכנס היה משומן, האווירה הייתה פסטורלית, ותחושת הבטן הייתה שיש עתיד למקצוע.
אין ספק שלרוממות הרוח הזה תרמו ממצאיו המוזרים של סקר שנערך ע"י החוג לתקשורת של אוניברסיטת חיפה בקרב למעלה מ-300 אנשי תקשורת במדינה, שהעלה כי 75 אחוזים מהם מרוצים מעבודתם ושמקצוע העיתונות מכובד בעיניהם; 93 אחוז אמרו שהם רוצים להמשיך במקצוע. ועוד ממצא מאלף: בדירוג של התייחסות הציבור הרחב לבעלי המקצועות השונים שנערך מדי שנה ע"י אוניברסיטת תל אביב, הופיעו אנשי התקשורת במקום לפני האחרון כשאחריהם נשרכים הפוליטיקאים.
בכנס התבשרנו שעורכי הדין צנחו מתחתינו ואנחנו שודרגנו כלפי מעלה. אפילו חבר הכנסת לשעבר יוסי שריד, כיום בעל טור ב'הארץ', שהסתובב בכנס כחותן בחופת נתיניו העיתונאים המודלפים, התפאר באזני שהוא מתח ביקורת חריפה על דרכי התנהלותם הנלוזות של עורכי הדין בביטאון לשכת עורכי הדין ובבלוג האישי שלו. עכשיו שריד הוא חלק מהברנז'ה שבה יש מרחק קצר בין הראש והזנב.
הסקר הוכיח שיש גם מעמדות בקרב ציבור אנשי התקשורת כפי שהם דירגו אותם. עיתונאי הרדיו הארצי קיבלו את הדירוג הגבוה ביותר (5.5 אחוז), אחריהם עיתונאי הטלוויזיה (5.46), ועיתונאי העיתונות המודפסת (5.45). במרחק משמעותי משלישיית הצמרת מופיעים עיתונאי האינטרנט (4.4), העיתונות המגזרית (4.04) וכתבי המקומונים (3.81). שדרי הרדיו המקומי לא נספרו.
אולי כדי לחזק את ממצאי הסקר בעניין הנחיתות, כביכול, של עיתונאי האינטרנט, פרסם ברב שיח ד"ר צבי רייך מאוניברסיטת בן-גוריון סקר משלו בנושא מידת ההשפעה של האינטרנט על העיתונות הכתובה, שעל פיו ממעטים עיתונאים להשתמש באינטרנט כמקור מידע. כמה מעורכי העיתונות המקוונת שנכחו באותו מעמד הוכיחו אותו על טעותו.
בדיון אחר בכנס בנושא הסקר והשקר, נראה היה שאין בעיה לערוך ולארגן ממצאים של סקר שיתאימו לצרכיו של המזמין הפוליטי. כנראה שגם בתחום האקדמי יש פרצות שמולידים ממצאים מוזרים. אפילו לגבי השכר של אנשי התקשורת פורסמו נתונים בסקר של אוניברסיטת חיפה שמרימים את הגבות ומערבלים את העפעפיים. התברר ש-22 אחוז מהעיתונאים שהשתתפו בסקר טענו שהם מרווחים הרבה מעל לשכר הממוצע במשק, 32 אחוז מעט יותר מהשכר הממוצע. למעלה מ-30 אחוז מהעיתונאים משתכרים "שכר רעב" - פחות או הרבה פחות מהשכר הממוצע במשק ולגבי היתר, יש תעלומה, אולי משום שיש גם עיתונאים שעובדים חינם למרות שיש כסף.
נתונים אלה צועקים בעד עצמם מאחר שהם הרי סכנות לעצמאות העיתונאית ולאי תלותם של העוסקים במקצוע, והם מהווים מרשם בדוק לעבריינות אתית. בהקשר לכך כדאי לציין כי לא רק בעלי השכר הנמוך מתפתים לעבור עבירות אתיקה. הכסף הספיק לעוור את עיניהם הנוצצות של כמה מכוכבי התקשורת, בהם מתריעים בשער ומטיפי מוסר אובססיביים מסוגם של עמנואל רוזן, אורלי וילנאי, גיא מרוז, גיא פינס ואחרים, שהתפתו לעבוד עבור בצע כסף בתחנת הרדיו 99 בתקופה שהייתה בבעלותו של גאידמק. וילנאי קיבלה מאתנו בשנה שעברה את אות אומ"ץ בזכות פעילותה למען מינהל תקין. היום לא הייתי ממליץ להעניק לה את האות.
משתתפי רב השיח בנושא מעמד העיתונאי, בהם עורך 'ישראל היום' עמוס רגב והמשנה לנשיאת מועצת העיתונות עורכת הדין אורנה לין, הסתייגו מממצאי הסקר האופטימיים בעניין שביעות הרצון, שאינם משקפים לדעתם את ההתייחסות העצמית ביחס למעמד העיתונאי. אפילו עורך 'הארץ' עמוס שוקן הצליח לצנן את ההתלהבות כאשר הציג תחזית כלכלית קודרת של העיתונות המודפסת לקראת השנה הבאה, והעריך שיהיו כיווצים בהיקף העיתונים, קיצוצים בשכרם של העיתונאים ופיטורים יהיו בלתי נמנעים.
|
בטעינה...
