|
כשהגשתי את מועמדותי למשרת מורה ומחנך בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, הוזמנתי לראיון קבלה. בצוות המראיינים ישבו שתי תלמידות תיכון ואשת צוות מבית הספר. התלמידות היו דומיננטיות בשיחה ושאלו שאלות ענייניות על הדרך שבה אני מתכוון ללמד, על ניסיוני הקודם ועל היכרותי עם עולם החינוך הדמוקרטי. הצוות החליט לקבל אותי. זה לא היה חריג אלא דוגמא אופיינית להתנהלות בית הספר ברוח הדמוקרטיה ההשתתפותית. ועדת קבלת המורים מורכבת ממספר תלמידים, מורים והורים שנבחרים בתחילת כל שנה בבחירות כלליות מתוך רשימת מועמדים שמציעים עצמם לתפקיד. כל אחד יכול להגיש מועמדות. כמו ועדה זו יש ועדות וצוותים רבים נוספים, המאפשרים לחברי הקהילה להשתתף בעיצוב חיי הקהילה ובהתנהלות היומיומית.
אני כותב מניסיוני האישי כמורה וחונך בבית ספר הדמוקרטי בחדרה, הפועל מזה 22 שנה ובו לומדים כ-400 תלמידים מגיל 4 ועד 18. הדמוקרטיה בבית הספר מתבטאת בשני היבטים מרכזיים: היבט אחד קשור לרעיון האוטונומיה של התלמיד וחופש הבחירה שלו לעצב את תהליך הלמידה, כאשר בית הספר שואף – במקביל – לאפשר לכל תלמיד לממש את שאיפותיו, רצונותיו וכישרונותיו. היבט שני הוא הקהילה הפועלת במודל ניהול עצמי וברוח זכויות האדם ועקרונות הדמוקרטיה ההשתתפותית.
על היבט זה ארחיב.
בבית הספר שלוש רשויות – מחוקקת, מבצעת ושופטת. כל חבר קהילה (תלמיד, מורה או הורה) רשאי להיבחר לרשויות ולהשתתף ישירות בקביעת ההחלטות והתנהלות בית הספר. הרשות המחוקקת היא "הפרלמנט". הרשות המבצעת כוללת ועדות וצוותים שונים של תלמידים, מורים והורים שמיישמים את החלטות הפרלמנט וממלאים תפקידי ביצוע. הרשות השופטת – ועדת משמעת שמשמשת כבית משפט לתביעות המבואות על ידי חברי קהילה ופועלת לאכיפת הכללים של הפרלמנט וכן ועדת ערעורים וועדת גישור. בית הספר והרשויות פועלים בהתאם ל"קוד אתי" שהקהילה ניסחה המדגיש את כבוד האדם וזכויות האדם ואת מטרות בית הספר.
הפרלמנט
כאמור, רוב ההחלטות וחוקי בית הספר נקבעות בפרלמנט - אסיפה הפתוחה לתלמידים, מורים והורים ובה לכל חבר קהילה בכל גיל יש קול אחד בכל הצבעה. הפרלמנט מקיים מדי שבוע, בזמן מיוחד המוקדש לכך במערכת, ישיבה מיוחדת ובה הוא דן כמעט בכל נושא המועלה לדיון על ידי חבר קהילה. לאחרונה דן הפרלמנט, לדוגמה, במספר שאלות בוערות: אלו הרצאות חיצוניות יכולות להגיע לבית הספר ומי מפקח על תוכנן, בנוהל בחירת סגן המנהל, בחלוקת תקציב לחצי שנה הקרובה, בעדכון ספר החוקים, בסיוע לבית ספר דמוקרטי אחר הנמצא במצוקה ועוד. הדיונים וההחלטות והצורך להתמודד עם תוצאותיהן להם היית שותף, מלמדים פרק חשוב בדמוקרטיה, באחריות ובחשיבה מחודשת על אמונות ודעות נוכח חיים לאורך זמן לפי התוצאות.
מה משמעותו של הפרלמנט בבית הספר כאחד הכלים לדמוקרטיה השתתפותית? דוגמה מעניינת להתנהלות בדמוקרטיה השתתפותית נמצא בשביתת המורים בשנה שעברה. עם התארכות השביתה, החלו לעלות קריאות ממורים ותלמידים בבית הספר, שעלינו להצטרף בדרך כלשהי למאבק על החינוך למרות שרשמית רוב המורים אינם בארגון השובת. קבוצה של תלמידים ומורים ביקשה דיון דחוף בפרלמנט והציעה שבית הספר יבטל את מערכת השעות הרגילה ויקדיש זמן מסוים לעיסוק במערכת החינוך, בדרישות השובתים ובקשר שלנו למאבק. התקיים דיון סוער בפרלמנט בהשתתפות רחבה מהרגיל ובסופו החליט הרוב הגדול על הכרזת שבוע עיסוק בחינוך וביטול כל השיעורים הרגילים. הוקם צוות משותף של תלמידים ומורים שפעל להכנת מערכת חלופית. ההחלטה עוררה מייד תגובות נסערות לכאן ולכאן. היו הורים שתמכו אך היו גם לא מעט שכעסו על ההחלטה, ואף לא הבינו כיצד יכול הפרלמנט לבטל את המערכת. אלא שהתברר שיש לפרלמנט סמכות מלאה לכך. בסופו של דבר במשך שבוע שלם לא התקיימו שיעורים. תלמידים שבחרו לא להגיע לפרלמנט, שהחליט על כך והתאכזבו נאלצו להתמודד עם התוצאות.
יצאנו מחוזקים
מקץ שבוע התכנס שוב הפרלמנט כדי להחליט מה עושים הלאה. הפעם הופיעו הורים רבים ותלמידים רבים. היה מתח ובתום דיון סוער החליט הרוב לחזור לשגרה. מוסד אסיפת הפרלמנט יצא בסופו של דבר מחוזק. הניסיונות ללחוץ על הנהלת בית הספר או על העמותה המפעילה אותו כדי שיעקפו את החלטות הקהילה בפרלמנט לא צלחו. המתנגדים אולצו להשתמש בכלי הדמוקרטי של הדיון וההצבעה באסיפה.
הכעס וחוסר שיתוף הפעולה של רבים מהתלמידים בבית הספר כלפי ההחלטה של הרוב באסיפה, היווה גם לקח חשוב לגבולות ההחלטה באסיפה. בדרך כלל דמוקרטיה השתתפותית דורשת תהליך משותף עמוק ויסודי יותר ולא רק הצבעה של רוב מתוך מי שהגיע לאסיפה.
בחרתי להדגים מעט מן המתרחש כיום בישראל בבתי ספר דמוקרטיים, שבהם הדמוקרטיה השתתפותית היא מאפיין מרכזי. אין ספק שעקרונות אלו יכולים להתרחב ולהקיף עוד ועוד בתי ספר ואת כלל מערכת החינוך תוך כדי תהליך מסודר והתאמת הרעיונות לקהילות השונות. היתרונות של חיים בבית ספר המתנהל במודל דמוקרטיה השתתפותית רבים מאד הן לתלמידים, הן למורים והן להורים. המגמה שצוברת תאוצה של שיתוף הציבור בהחלטות ודמוקרטיזציה של ארגונים צריכה להתרחב גם לחינוך.
החינוך הטוב ביותר לדמוקרטיה השתתפותית הוא יצירת מסגרות שבהן התלמידים חווים דמוקרטיה כזו.
|
בטעינה...
