יסודה בהנחה שהחברה המדינית היא פרי הסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים, שכל אחד מהם מכיר בקיומם של אינטרסים משותפים. כגון ביטחון אישי וקולקטיבי. בזכות הכרה זו הם מסכימים "לחתום" על אמנה – במובן מופשט – ולבחור להם שלטון משותף. תפישת האמנה מניחה שהפרט האוטונומי הוא היחידה הבסיסית בחברה ובמדינה, ותפקיד השלטון הוא להגן על חירויות וזכויות הפרט. תפישת האמנה, המופיעה בכתביהם של הובס, לוק ורוסו, עשתה מהפכה בחשיבה המדינית. עד אז משלו בכיפה התפישות, לפיהן המדינה והשלטון מקורם בזכות שהוענקה להם על ידי האלוהים, ועל כן תפקיד האדם, הנתין, הוא לשרת אותן. המסקנה העיקרית, מהנחת היסוד של הוגי הדעות הללו היא, שלבני האדם מוקנית הזכות להפיל שלטון, שאינו מגן על חירויותיהם ולהחליפו באחר.
